בזמן האחרון, בין השאר בעקבות פוסטים שעלו כאן, אני רואה באינטרנט כל מיני דיונים על האם המרחב המדומיין חשוב למשחק. הרבה טוענים שבשביל המרחב המדומיין אנחנו פה, ויש מי שטוענים שהוא בכלל לא חשוב. בהתחלה הייתי בצד הראשון של המשוואה – הרי כשאני רוצה להריץ משחק תמיד המחשבה הראשונה שקופצת לי היא "אני רוצה להריץ נומנרה!" או "אני רוצה להריץ Promethean!" או "אני רוצה להריץ מייג'!", וזה לגמרי מרחב מדומיין, לא?

לא. המרחב המדומיין באמת לא חשוב. לפחות לא כמו שאנחנו חושבים. מה שחשוב זה מה שקורה מסביב לשולחן, בין המנחה לשחקנים ובין הדמויות למה שמסביבן, וזה משהו שאפשר להציב באיזה מרחב מדומיין שרוצים.

אני אדגים. להמשיך לקרוא ←

במהלך פסטיבל אייקון 2015 קיימנו את הפאנל "ארגז הכובעים של המנחה". בפאנל השתתפו יותם בן משה, גיל רן, ואני (חגי אלקיים). הצבנו לעצמנו שתי מטרות עיקריות בפאנל:

1. להפריד בין תפקידי המנחה השונים, ולהמחיש כיצד היכרות עם התפקידים הללו וההבדלים ביניהם יכולה לשפר את כישורי ההנחיה של כולנו.
2. להדגים איך גם דיון שהתחיל כדיון תיאורטי לחלוטין, וכלל הרבה מאד ויכוחים טרמינולוגיים שנראים חסרי שימוש לחלוטין, מסוגל לייצר כלי הנחיה פרקטיים עבור כל מנחה, מהמתחילים עד המנוסים ביותר.

אתם יכולים להאזין להקלטה של הפאנל כאן (או ללחוץ לחיצה ימנית ולשמור כאן):

ובנוסף, צירפתי כאן סיכום (טלגרפי למדי) של הדיון. תהנו! להמשיך לקרוא ←

בשבוע שעבר כתבתי שלא כדאי לכם לקנות עולמות מערכה מוכנים. אחרי שסיימתי להתלונן, רציתי קצת להסביר למה, ואולי בדרך אצליח להשפיע על מי מכם שמתכננים לכתוב ספרי שיטה או עולמות מערכה בעתיד.

לפני שאני אצלול להסברים, אני רוצה לומר את המסר העיקרי כדי שיהיה ברור לאן אני חותר: לא מעניין אותי מה ההיסטוריה של עולם המערכה שלך. אכפת לי מה אני יכול לעשות בו, ומה יכול לקרות לי בו. בהתאם, מה שאני מחפש בספרי שיטה זה דברים שרלוונטיים ישירות למשחק שלי – בין אם אני המנחה ובין אם אני שחקן. כל השאר הוא בזבוז של דיו, אלא אם מי שכתב אותו הוא סופר ממש מוכשר – ובדרך כלל הם לא.

ועכשיו – נדבר קצת פסיכולוגיה. להמשיך לקרוא ←

כשהתחלתי לשחק משחקי תפקידים ולקנות ספרי שיטה, היו שני סוגים של ספרי שיטה שיכולתי לקנות¹: היו את ספרי השיטה שהכילו עולם מערכה מלא, והיו את ספרי השיטה שהכילו שיטה ללא שמץ של עולם מערכה ודרשו מהמנחה ליצור את הכל. בכל פעם שקניתי ספר מהסוג השני, התבאסתי מאד: הרגשתי שאני קורא ספר ארוך על סטטיסטיקה ושום דבר לא מעורר בי התלהבות או רעיונות למשחק. אספתי עוד ועוד ספרים של חברת הזאב הלבן, שבהם למדתי על עוד סוג של נשגבים שכנראה אשתמש בהם רק כדב"שים, או על עוד אזור בעולם שאולי-יצא-לדמויות-להגיע-אליו-ואם-כן-אני-אהיה-מוכן-מראש.

עם השנים, הזמן הפנוי שיכולתי להקדיש לקריאת ספרי משחקי תפקידים² הצטמצם, וגיליתי שהרבה פעמים אני פשוט לא מסוגל להתמודד עם עמודים על גבי עמודים של פירוט על עולמות משחק. התחושה הייתה שאין שום סיכוי שאני אשתמש בכל כך הרבה חומר. הרי בכל מקרה העולם שאני אשתמש בו יעבור שינויים דרמטיים וישתנה מאד כדי להתאים למשחק שלי, וגם ללא השינויים האלה סביר להניח שאעשה לא מעט שינויים כשאצטרך להריץ משחק ולא ארצה לפתוח ספר כדי להיזכר אם דב"ש מסוים הוא הבן או הנכד של הכהן הגדול. להמשיך לקרוא ←

המנחה הממוצע משקיע הרבה מאד זמן בתכנון מדוקדק: בהכנה של אירועים, דמויות, מפגשים, עלילות ודברים נוספים שיקרו במהלך מפגשי משחק. אל תוך הרשת המתוכננת הזו נכנסים השחקנים, שביחד עם גורמים אקראיים בשיטת המשחק מכניסים הרבה הפתעות אל תוך מה שקורה. אבל לפעמים, האקראיות הזו יכולה לשחק לא רק את התפקיד של "הפתעות שמשנות את התכניות של המנחה", אלא הרבה יותר: בפוסט הזה אציג כמה דוגמאות לדרכים שבה אקראיות יכולה ליצור משחק תפקידים מרתק הרבה יותר, מעבר לגלגולי הקוביה הרגילים. להמשיך לקרוא ←

קוראים ותיקים של הבלוג יודעים בוודאי שבעוד שסיכום שבועיים הוא המסורת הוותיקה ביותר של הבלוג, המסורת השניה בגילה היא המסורת של סיכום שבועיים באיחור של שבוע. אנחנו שמחים לחזור למסורות ישנות! וכך נצלול אל תוך הסיכום של שלושת השבועות האחרונים בבלוג: להמשיך לקרוא ←

סיכום השבועיים הקודם שלנו היה דקה לפני אייקון, ואחרי שלושה שבועות שבהם פרסמנו הרבה מאד מסקנות של צוות הבלוג ושל כותבים אורחים, הגיע הזמן לסכם.

• המסקנה הראשונה הייתה של חגי, שסיפר לנו שלדעתו אפשר ללמוד מכל מנחה ובכל משחק.
• בשישי-קישורים האחרון שלנו, קישרנו לכם לפוסט מצוין על ההיסטוריה של תיאוריית משחקי תפקידים.
• את השבוע השני התחלנו עם פוסט של ערן ויס, שניסה לשכנע את כולכם שלא כדאי לשחק משחקי תפקידים בכנסים. בעקבות הפוסט הייתה שריפה קטנה באינטרנט.
• בעקבות השריפה הקטנה באינטרנט, אורטל טל כתבה לנו פוסט אורח על למה דווקא כן כדאי לכם לשחק משחקי תפקידים בכנסים.
• בסוף השבוע השני, התחלנו לארח פינה חדשה של מיכאל גורודין: פרשת השבוע. מיכאל פירש פרשיות של שני שבועות ברצף, וסיפר לנו שני לקחים על בריאת עולם לקראת מערכה בעקבות פרשיות בראשית-נח.
• את השבוע השלישי התחלנו עם פוסט אורח של גור אריה לבני אלכסיד, שסיפר לנו מה הוא למד כשהריץ את המשחק החי "איך נפלו מכשפים" באייקון 2014.
• המשכנו עם פוסט של מצטרפת חדשה לצוות הבלוג, הילה גרגורי מיינרט, שסיפרה לנו על שיטת יצירת הדמויות "חפץ מוביל ומשפט" בעקבות המשחק החי "הגיהנום הוא הזולת" שהריצה כבר מספר פעמים (ומתכננת להריץ שוב בקרוב!).
• סיימנו את סבב המסקנות מאייקון עם פוסט של טאי על איך שאפשר לרדוף אחרי מטרות משחקיות דומות בדרכים שונות לחלוטין.
• לסיום, אתמול פרסמנו עוד פרשת שבוע, והפעם מיכאל גורודין בחן את הפערים בין משחקי מבוכים ודרקונים לעולם של שר הטבעות, ואיך אפשר לנצל פערים כאלה כדי לקחת את המשחק לכיוונים מאד חדשים ולא צופיים.

בשבועיים הקרובים נחזור לדבר על דברים שלא בהכרח קשורים לאייקון, ואפילו נפרסם שני פוסטים תיאורטיים גדולים ומשמעותיים שעברו כמה סבבים של ביקורת עמיתים ועריכה. יהיה מעורר מחשבה!

תיאוריה של משחקי תפקידים זה ממש לא דבר חדש – כמו שאמילי קר בוס מראה בפוסט חדש בבלוג שלה, בו היא סוקרת אבני דרך מרכזיות בהתפתחות התיאוריה של משחקי תפקידים. קריאה מומלצת לכל קוראי וקוראות הבלוג שרוצים לדעת איך הגענו לאיפה שאנחנו כיום בחשיבה על משחקי תפקידים.

אגב, למי שלא מכיר את אמילי קר בוס: אמילי עיצבה מספר שיטות משחק וזכתה בפרסים על כמה מהמשחקים שלה, אבל התרומה הכי מוכרת שלה (לפחות עבורי) היא שיחד עם וינסנט בייקר (המעצב של עולם האפוקליפסה, שיטה שכתבנו עליה בעבר) היא אחראית ל"עיקרון למפלי":

השיטה (שכוללת את "החוקים", אבל לא מוגבלת אליהם בלבד) מוגדרת כאמצעי שבאמצעותו הקבוצה מסכימה לאירועים מדומינים תוך כדי משחק.

הגדרה מאד פשוטה, אבל מאד מדויקת: ללא שיטה והסכמה על שיטה (בין אם השיטה היא "המנחה קובע" ובין אם היא מבוכים ודרקונים מהדורה 5), אי אפשר ליצור עולם דמיוני משותף מסביב לשולחן המשחק.

בקיצור, לכו תקראו את הפוסט של אמילי קר בוס, ואת הדברים שהיא מקשרת אליהם – ההיסטוריה של התיאוריה שלנו מלאה בתובנות מעניינות שיכולות לשפר לכם את המשחק.

אתמול נגמר אייקון 2014, והרבה מכותבי הבלוג השתתפו בו בצורה כזו או אחרת. בהמשך למנהג מהגלגול הקודם של הבלוג, בשבוע הקרוב נפרסם כאן מספר פוסטים על דברים שלמדנו במהלך הכנס. אני אתחיל מהמסקנה שלי: אפשר ללמוד משהו על הנחיה מכל מנחה.

גם בתור שופט בתחרות "הנחיה אולימפית" וגם בתור המנחה של הדיבייט ההומוריסטי "אין פרות קדושות", גיליתי שבאמת אפשר ללמוד משהו מכל מנחה, לא משנה כמה וותק יש לו, כמה הגישה שלו למשחקי תפקידים שונה משלי, או כמה אני חושב שהוא טוב. להמשיך לקרוא ←

הרבה דברים קרו בשבועיים האחרונים, אבל מה שלא השתנה זה הצפיפות של ארוחות חג. לפני שנסכם את השבועיים שעברו עלינו, נתחיל בכמה עדכונים:

• צוות הבלוג שמח לברך את אורן ברנשטיין, מהשותפים הוותיקים ביותר בבלוג, שהתחתן במהלך השבועיים האחרונים עם בחירת ליבו, מאשה מלר. אנחנו מאחלים לזוג המאושר חיי נישואין מגניבים ומלהיבים!
• חברינו מהפודקאסט "על כתפי גמדים" התחילו בימים האחרונים מערכת מימון המונים לשדרוג הפודקאסט שלהם. התשורות שאפשר לקבל די מגניבות, ואנחנו ממליצים במיוחד על תמיכה במבוך בהרפתקת צריח הברקת שתשודר באינטרנט בשבוע הבא.
• מחר מתחיל פסטיבל אייקון למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים. יש מלא אירועי משחקי תפקידים מוצלחים בפסטיבל ולא ניכנס כאן להמלצות, אבל אנחנו מזמינים אתכם לאירוע "אין פרות קדושות: הדיבייט הגדול של משחקי התפקידים" – אירוע בידורי שייתן גם פתח ראשוני לתיאוריה של משחקי תפקידים.

ועכשיו שסיימנו לעדכן עדכונים, נעבור לסיכום השבועיים שעברו:

• את השבוע הראשון, בסימן "משחקי תפקידים במדיות אחרות", פתח איתי גרייף עם פוסט על הספר House of Leaves, שלדבריו ניסה להנחות לו משחק.
• חגי המשיך את השבוע הראשון עם פוסט על הסרט "התבגרות", שהרגיש לו כמו מערכת משחקי תפקידים מצולמת.
• סיכמנו את השבוע הראשון בפוסט קישורים של יותם, שנתן לנו השראה למפלצות.
• את השבוע השני פתח ערן ויס, שסיפר לנו איך הוא התאים את השיטה FATE להרצה בתחרות "הנחיה אולימפית" (אגב, ערן מתחרה ב"הנחיה אולימפית 6: סודותיהם של גיבורי העל" ביום שני הקרוב!).
• בהמשך השבוע שמחנו על הצטרפותה לבלוג של עדי אלקין, הידועה בתור מי שהמציאה את המונח "הו!", שסיפרה לנו איך עושים הו.
• את השבוע השני סיכמנו עם פוסט "האג'נדה שלי" של עמית ורטהימר, כותב ותיק בבלוג, שסיפר לנו למה הוא משחק משחקי תפקידים וכותב על תיאוריה.

בשבועיים הקרובים הלו"ז שלנו קצת שונה – בגלל פסטיבל אייקון, לא יתפרסם פוסט ביום שני, אך מיד לאחר מכן נעלה מספר פוסטים שמסכמים דברים שכותבי הבלוג למדו באייקון ורוצים לחלוק איתכם.