עמוד דבר העורך של מגזין דרגון החדש עוסק בנושא שרציתי לכתוב עליו מזמן, ומסכם אותו מספיק טוב כך שאין לי כבר צורך לעשות זאת. השחקן שמתעקש לשחק "לפי הדמות" תוך התעלמות מצרכי החבורה – גם בתוך המשחק וגם מטא-גיימית – הוא פשוט שחקן שלא יודע לשחק מ"ת. מדי פעם אנשים אומרים "אין דבר כזה שחקן טוב\רע", אבל זה לא נכון: שחקן שאינו משחק באופן קבוצתי בתוך משחק שפועל כקבוצתי, הוא פשוט שחקן רע. כמו בכדורגל או כדורסל, או משהו כזה עם ספורט וכדור או משהו. אני לא סגור על העניין.
אפילו שמ"ת מתרחש רק בדמיון, לא כל קונספט דמות הוא לגיטימי, והמשחק אינו נותן חופש פעולה מוחלט ליצור כל מה שבא לך. יש גבולות, ומי שמתעלם מהם, סופו להיקרא חמור.
כשראיתי את הכותרת הייתי בטוח שאתה הולך לדבר על השחקן המציק שמתעקש ללכת (הבייתה) דווקא ברגעי השיא של הסשן, ולפני שהקבוצה הגיע לנקודה שבה אפשר להפסיק.
זו דווקא בעיה שמציקה לי יותר כרגע. נו, שוין.
עמית – למה שלא תזרוק את השאלה לפורום הקרוב למקום מגוריך? אני בטוח שתקבל מגוון בלתי מתקבל על הדעת של תשובות.
עמית – Capital Punishment, אין דרך אחרת.
עמית- או שתפסיקו לשחק ביחד. ממילא הוא לא נהנה מזה.
הבעיה הזו קורית גם בהקשר נוסף – קבעתם שעת התחלה לסשן, אנשים קצת אחרו, תחילת המשחק קצת נמרחה, ועד שהסשן מתחיל להתחמם, הבחור באמת חייב ללכת. אז הפתרון הוא אחר, ופשוט. עמידה יותר טובה בזמנים, פחות קשקושים ויותר משחק, וסשנים קצרים יותר.