זה לא התחבר לי עד שקראתי את המאמר הזה, אבל עכשיו הבנתי. אחת מהסיבות (או ההסברים) להבדלים המשמעותיים בין מ"ת בארץ למ"ת בחו"ל זו הגישה לדמויות. שימו לב – במאמר (ובכלל), לרוב משתמשים בביטוי generating characters, כאשר מדי פעם מחליקים ועוברים ל-creating characters. בתרגום חופשי, זה ההבדל בין ייצור דמויות ליצירת דמויות.
היצירה בארה"ב היא עניין תעשייתי, שכולל בעיקר סטטיסטיקות (שוב, תראו על מה הוא מדבר במאמר). אצלנו, יצירת דמות היא סיפור גדול בו הסטטיסטיקות נמצאות במקום שולי. אבל הסטטיסטיקות הן רק מאפיין אחד של תופעה גדולה יותר – בארה"ב, דמות היא מוצר. בארץ, יצור.
אם כשאתה אומר "אצלנו" ו-"בארץ" אתה מתכוון "האנשים שקוראים את הבלוג הזה ועוד כמה עשרות", אז אתה צודק. כי כמה אלפי ילדים, ולא מעט מבוגרים אחרים שאין להם כל עניין בקהילת העמותה וסביבתה, יוצרים סטטיסטיקות קודם, לא מתייחסים לסטטיסטיקות כדבר שולי.
(מתקן השגיאות האוטומטי של הבלוג לא יודע מה זה "בלוג" ושם לי קו אדום מתחת. פפפפט)
(יש בכלל מתקן שגיאות לבלוג? או שזה משהו אצלי במחשב?)
בכל מקרה, אני לא מבין את הסיבה לפוסט הנוכחי – מה שהבחור כתב בלינק שנתת הוא נקודה מעניינת אבל לגמרי קונבנציונלית, עד כדי כך, שאני שואל האם אתה בטוח שנתת את הקישור שהתכוונת לתת? כי אם כן, אני לא רואה איזה מסקנות אפשר להסיק על הבדלים בין הארצות בהתחשב בכך שכל מה שהוא אמר תואם מאוד לחוויות שלי בארץ בעשר השנים האחרונות.
אני מסכים איתך שהמאמר לא מרתק במיוחד. בניגוד למזוזת קישור, הפעם העיקר הוא הטענה שלי.
אבל אני לא מנסה לדבר על האלפים שבגוף שלישי. אני מדבר על הקבוצה שאפשר להתייחס אליה בגוף ראשון או שני – אלה שעוסקים בתאוריה, אלה שבאמת מדברים עם אנשים אחרים על התחביב, ולא במסגרת שיחה סתמית, אלא כעיסוק מתמשך בפורומים ובבלוגים.
הטענה היא לא על השחקנים, אלא על המתדיינים.
אז אני עוד יותר מבולבל. אז כשאתה אומר "בארץ", אתה מתכוון משהו כמו 10 כותבים, ואולי 10 קוראים, של בלוג אחד? לעומת כמה מאות קוראים וכותבים של בלוגים בנושא בארה"ב? יש המון בלוגים שונים, בטעמים שונים. בארץ, היחידים שהחליטו לפתוח בלוג שעוסק בתיאוריה, הם אלו שנוטים לכיוון ה-"היא סיפור גדול בו הסטטיסטיקות נמצאות במקום שולי". באותה קלות, יכול היה להיפתח כאן בלוג של אנשים שחושבים ההיפך (ואני אכתוב לו בשמחה). שוב, נראה לי שאין ביסוס להגיד איזושהי הכללה, בכלל, בהסתכלות על קבוצת האנשים המצומצמת שמסביב לבלוג הזה ולהגיד "אצלנו בארץ". לכל היותר, אצלי בקבוצה, אצלנו בהיפוגריף.
בארץ יש אולי רק בלוג אחד, אבל הדיון בתאוריה של מ"ת לא מוגבל אליו. יש לא מעט פורומים, לדוגמה. יותר מדי, אפילו.
ולא, הטענה "באותה קלות…" לא עומדת בלי הוכחה. האנשים, בארץ, שדוגלים בכזו שיטה לא היו פותחים בלוג.
אני לא יודע שחר. זה נכון ששפה מעצבת תודעה בלה בלה בלה, והמונח generate אכן מצביע על גישה מכניסטית לדמות. אבל הגמד שם מדבר (באופן די ברור בעיניי) על בניית דמות לא מבחינת סטטיסטיקות. הוא מדבר על "תאימות לקמפיין", ושהקושי שעוררו דמויות מוכנות אצל שחקניו היה קושי ב"חיבור הרגשי" של השחקן לדמות (ואם הוא היה ממשיך, עוד שניה הוא היה אומר emmersion ונסקל למוות).
אני גם חושב שאתה מפריז עם ה"סטטיסטיקות נמצאות במקום שולי" במחוזותינו. מאוד מפריז. בשיטות שיש בהן בניית דמות מעניינת (או מורכבת) מבחינה שיטתית, גם שחקנים שהצדדים הפלאפיים של הדמות חשובים להם מאוד (או אף יותר) מקדישים זמן ומחשבה רבים לצדדים המכניסטיים. ראיתי את ערן הננסקי בונה דמות במו"ד, אני יודע איך ערן הבנסערי בונה דמויות ברולמעאסטר. גם במיני קמפייני אמבר, נוביליס וארס מגיקה למיניה יש המון חשיבה על בניית הדמות בהיבטי שיטה.
אם כבר, לפחות בסביבה שבה אני "גדלתי", עצם העלאת הרעיון של דמויות מוכנות מראש בקמפיין הוא בגדר מוקצה.
יש הבדל בין השקעת מחשבה בעיצוב שיטתי, ללהתחיל משם.