אלון סנדלר, מנהל התוכן של כנס ביגור 2015, פרסם דיסקליימר עם פרסום הקריאה למנחים לכנס, בזו הלשון:

ההנחיה בביגור הינה בהתנדבות בלבד, מנחים ומנחות יקבלו את מירב העזרה שנוכל להציע בהפקת המשחק וחבילת שי הכוללת צ'ופרים מגניבים והפתעות. לא יחולקו כרטיסים חינם.

קמה זעקה גדולה. עלו טענות לכאן ולכאן. פעם, מזמן, אני חושב שכשהובן שזו המדיניות בכנס גיבורים, נערך דיון בנושא. כתבתי אז מניפסט בפייסבוק אודות הרעות החולות בגישת כרטיסי חינם. כטיבם של פוסטים בפייסבוק, המניפסט ההוא אבד. אז הנה, אני כותב אחד חדש, שיתפרסם בבלוג על משחקי תפקידים, כדי שהפעם לא ילך לאיבוד.

דיסקליימר: אני לא הייתי מעורב בהחלטה הזאת. אינני בצוות הכנס. אינני מחזיק תפקיד כלשהו בעמותה למשחקי תפקידים בישראל. אינני יודע מה השיקולים מאחורי ההחלטה. כל הכתוב כאן הוא נקודת המבט שלי ודעותי האישיות על הנושא. אם אתם רוצים לשנות את ההחלטה הזאת, אתם לא צריכים לשכנע אותי, אלא, כנראה, את מנהל הכנס.

נזקים

הנזקים שעושים כרטיסי חינם בכנסי משחקי תפקידים מתחלקים לשלושה תחומים. אני אתייחס אליהם מהקל אל הכבד: נזק כלכלי, נזק לתוכן הכנס, נזק לטווח רחוק לתעשיית משחקי התפקידים.

נזק כלכלי

זה החלק הפשוט ביותר. כרטיסים בחינם פירושם ירידה בהכנסה של הכנס. זה אולי נשמע מוזר, אבל לא רק השורה התחתונה של הכנס משנה, אלא גם המחזור שלו. אם אפשר להכניס יותר ולהוציא יותר ולסיים עם אותה שורה תחתונה, זה עדיף. למה? כי זה אומר שהכנס יותר גדול. בזמן שחלק מהמנחים והמתנדבים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם עבור כל האירועים אליהם הם מקבלים כרטיסים בחינם (כלומר, אין פגיעה בהכנסות), יש גם כאלו שבהחלט יכולים להרשות לעצמם את זה. בנוסף, הם תופסים מקומות באירועים שעליהם מישהו אחר אולי היה משלם. עם כמות המקומות המאוד מוגבלת בכל משחק, זה משמעותי. זה חמור יותר כשנותנים למתנדבים או מנחים אפשרות להרשם לפני ההרשמה הסדירה או משריינים עבורם כמות מסויימת של כרטיסים לאירועים (מה שקורה באייקון ועובד מצויין עם הרצאות, אבל לא ממש מוצלח עבור משחקי התפקידים).

אולי נדמה ש"צ'ופרים" עולים לכנס פחות או יותר אותו הדבר כמו כרטיסי החינם. קודם כל, צ'ופרים לא יוצרים תופעת הברזות (שעוד אדבר עליה בהמשך, ויש לה גם נזק כלכלי ברור). בטווח הרחוק, צ'ופרים מאפשרים לכנס לחסוך כסף. בעוד כרטיסי חינם הם פגיעה ישירה בהכנסות הכנס, על צ'ופרים אפשר להוציא כסף, אבל אפשר גם לגייס אותם כחסויות. למוציאים לאור קל יותר לתרום סחורה מאשר כסף. זה מקדם אותם (מבחינה שיווקית) וזו לא הוצאת כסף ישירה שהיא תמיד קשה יותר. לעמותה למשחקי תפקידים בישראל, הגוף המארגן של הכנס, קל יותר לקבל תמיכה כזו מאשר תמיכה כספית, משום שכיום תרומות כספיות לעמותה אינן מוכרות לצורכי מס. אינני יודע אם כבר בכנס הזה חלק מהצ'ופרים הם מנותני חסות. גם אם לא, תרבות לפיה מנחים ומתנדבים מקבלים צ'ופרים מאפשרת את זה, כך שבטווח הרחוק הגישה הזו משתלמת כלכלית.

מלבד כל זה, כרטיסי חינם יוצרים אי-ודאות מטורפת בתכנון התקציב של הכנס. לא רק שצריך לנחש כמה כרטיסים ימכרו (את זה אפשר להעריך), צריך גם להעריך כמה כרטיסי חינם ינוצלו, כמה הברזות יהיו בגללם, וכן הלאה.

הייתה הצעה לתת למתנדבים ולמנחים לבחור בין כרטיס בחינם לבין צ'ופרים. האפשרות לגייס חסויות בשביל צ'ופרים והרצון לתכנן את תקציב הכנס היטב הופכים את ההצעה הזאת ללא ריאלית ולא כדאית.
עם כל זה, העמותה היא גוף ללא מטרות רווח, למה שללקוח יהיה אכפת אם העמותה מרוויחה כסף, או שהיא תרוויח יותר כסף? קודם כל, אני ארשה לעצמי לספר לכם שכבר כמה שנים העמותה לא מרוויחה מביגור כסף. ביטול כרטיסי החינם הוא אחד השינויים שיכולים, אולי, לקדם אותה לכיוון זה שהיא לא תפסיד מזה כסף ואולי אפילו תרוויח. למה חשוב שהעמותה תרוויח כסף? נגיע לזה כשנדבר על התעשייה.

נזק לתוכן הכנס

כשמנחים מקבלים סבבים בחינם, משתלם למי שרוצה לשחק הרבה להנחות כמה סבבים. האם הוא אוהב להנחות? לא בטוח. האם הוא מנחה טוב? גם לא בטוח. אבל הוא ינחה כי הוא רוצה לקבל את הסבבים בחינם, לחסוך את ההוצאה עליהם. התוצאה היא שיש מנחים בכנס שלא אוהבים להנחות או שלא טובים בזה, ועושים את זה כדי לקבל סבבים בחינם. סביר מאוד להניח שהמשחקים שלהם לא יהיו מאוד טובים. כהערת אגב, אם עושים חישוב כלכלי קר, עדיף לאותו אדם להשקיע את הזמן שהשקיע במשחק בכמעט כל סוג עבודה אחרת, משום שזו תממן סבב משחק תוך פחות משעתיים (בשכר מינימום) בעוד שבמשחק הוא ישקיע לפחות שלוש שעות.

בנוסף, כרטיסי החינם מביאים איתם תופעת הברזות. מנחים ומתנדבים שמקבלים כרטיסי חינם מזלזלים בכרטיסים הללו. זה נשמע לא טוב, אבל זה המצב: כשמקבלים משהו בחינם, הוא לא שווה כלום. אז הם מבריזים מהמשחק. מחכים להם, כי אולי הם יגיעו. עשר דקות (במקרה הטוב) אחרי תחילת הסבב מבינים שהם לא יגיעו. אז, אם מתחילים את המשחק, איבדתי זמן משחק, כלומר, המשחק נפגע. אני כבר מתכנן את המשחקים שלי לפי חצי שעה פחות מאורך הסבב בגלל זה.

גם יכול להיות שבגלל ההברזה צריך לפרק את המשחק. כתוצאה מכך מתחילים לחפש לאילו משחקים אפשר להכניס את השחקנים האחרים. הפגיעה של זה בתוכן הכנס אדירה. קודם כל, יתכן שממש כשאני מתחיל להריץ את המשחק, בדקה הראשונה של המשחק, יבוא מישהו מסגל הכנס וישאל אם אני יכול להכניס עוד שחקן. אני עוד אכתוב על הדקה הראשונה של משחק תפקידים חד-פעמי בהרחבה בפוסט אחר. כאן אני רק אגיד שהפרעה כזאת בדקה הראשונה של המשחק דופקת לי את המשחק כהוגן. מלבד זה, גם אם הכניסו לי שחקן לפני תחילת המשחק, השחקן הזה לא קרא את הטיזר. הוא לא באמת יודע למה הוא נכנס. הוא פשוט רוצה לשחק. ובכן, אם נרשמתם לשחק פאת'פיינדר, כנראה שאתם לא ממש רוצים "להזרק" למשחק שלי במקום. זה לא הסגנון שאתם רוצים עכשיו ואתם לא תהנו ממנו. הנוכחות שלכם גם תכביד על המשחק ותפגע בו, כך שהמשתתפים האחרים נפגעים מזה.

תוכן משחקי תפקידים הוא המוצר שכנס משחקי תפקידים מספק. פגיעה בו היא הפגיעה החמורה ביותר שיכולה להיות לכנס. תוכן הוא הדבר שיגרום למבקרי הכנס לבוא או לא לבוא לכנס הבא. תוכן הוא הדבר עליו באי הכנס משלמים, והוא צריך להיות מוצר טוב. כרטיסי החינם מפריעים לו להיות כזה.

נזק לטווח רחוק לתעשיית משחקי התפקידים

הכנס הראשון שהנחתי בו היה ביגור הראשון, זה שלא היה לו מספר. הייתי אז בן 16. אני די בטוח שההוצאות שלי על הכנס היו בעיקר הוצאות על אוכל ותחבורה. כמעט לא שילמתי על הכנס עצמו. זה המשיך גם בשנה שאחרי וכשהייתי בצבא. היום אני צרכן גרוע. יש לי כסף, אבל אני מוציא מעט מאוד ממנו על משחקי תפקידים. חינכו אותי, במשך שנים, שיש את אלה שעושים ויש את אלה שמשלמים. אני מנחה. אני כותב בבלוג. הייתי חבר ועד בעמותה. למה שגם אשלם? אני לא עושה מספיק?
כסף מניע תעשייה. ככל שיותר כסף נכנס לתעשיית משחקי התפקידים (ובמסגרת כך, גם לכנס), התחום יכול להתפתח יותר. ספציפית, אם לעמותה יש כסף, יש מענק פיתוח ואז אביב מנוח מקבל אלף שקל כדי לפתח את ואנור, שהם לא מספיק כדי לפתח את ואנור, אבל הם בדיוק הדחיפה שהוא צריך כדי לגייס את שאר הכסף והנה יש ספר משחקי תפקידים בעברית.

ככל שאתם מכניסים לתעשייה יותר כסף, התעשייה גדלה ומתפתחת. אם התעשייה מספיק גדולה כדי שאנשים יוכלו להרוויח ממנה כסף, אנשים יכולים לעבוד במשחקי תפקידים ולקדם את התחום הרבה יותר. רק שערו בנפשכם מה היה קורה אילו לעמותה היה תקציב לשכור מקום טוב יותר לכנס, או הייתה יכולה לשכור את דניאל פידלמן, למשל, כדי לקדם את תחום משחקים וחינוך במשרה מלאה. אנחנו מאוד רחוקים משם, אבל כדי להגיע לשם צריך, קודם כל, שינוי מחשבתי. צריך להבין שאנחנו צרכנים וצרכנים טובים מעודדים את התעשייה על ידי הכנסת כסף לתעשייה הזאת כדי שהיא תגדל. כרטיסי חינם מקטינים את המחזור של התעשייה ובכך מאטים את הגדילה שלה.

הגישה הנכונה

בסיס הגישה

בבסיס הגישה שלי ניצב עקרון פשוט: לקוחות משלמים הם האנשים הכי הכי חשובים בכנס. הכנס מספק להם שירות עליו הם משלמים והוא צריך לעשות את זה היטב וביעילות. תוצאה ישירה של התפיסה הזאת היא שמתנדבים ומנחים פחות חשובים משחקנים בכנס, כי שחקנים הם הלקוחות המשלמים. זאת תפיסה הפוכה מהתפיסה הקיימת, לפיה מי שעוזר בארגון הכנס ומי שמספק את התוכן בכנס הם החשובים ביותר. התפיסה הקיימת הזאת צריכה להעלם מהעולם.

צריך להבין שכנס משחקי תפקידים קיים עבור באי הכנס, שחקני תפקידים, שבאים לשחק ולשלם עבור משחקי התפקידים. הסגל, הצוות, המתנדבים והמנחים שם כדי לאפשר את קיום הכנס בשביל באי הכנס. כל תפיסה אחרת שמה את הכנס עצמו "מעל" הלקוחות של הכנס, וזה רע מאוד לתחום משחקי התפקידים.

לפני שאתם אומרים "אבל אני משקיע זמן ומאמץ בכנס אז אני יותר חשוב!", אדגיש בפניכם משהו: בלי לקוחות משלמים, אין כנס. בכלל. אין בשביל מי לעשות כנס. אין בשביל מה לעשות כנס. בטח שאין כסף לעשות איתו כנס. לעומת זאת, כמו שטמ"י וטד"י הראו לנו, אפשר לעשות כנס בלי מנחים שמופיעים בתוכניה. אפשר לעשות כנסים שבהם רק גורמים מסחריים מביאים את התוכן שלהם, כדי לקדם את עצמם (אני מאמין שחלק מהכנסים בחו"ל הם כאלה). אפשר לשלם על הפקה ואפשר לשלם על תוכן. יש רק דבר אחד שאי אפשר לקנות או להחליף במשהו אחר: לקוחות משלמים.

הדבר הבעייתי ביותר בכנס משחקי תפקידים הוא מציאת מקום לכנס. הוא ההוצאה הגדולה ביותר על הכנס (לא זוכר כמה מתקציב הכנס בדרך כלל, אבל יותר מחצי). זה אומר שמבין כל הדברים שהכנס צריך, הרכיב החשוב ביותר הוא כסף בשביל המקום. מכאן, האנשים החשובים ביותר בכנס הם לקוחות משלמים. בלי הכסף שלהם אי אפשר לעשות כנס, כי אין איפה לעשות אותו (וכאמור, גם אין ממש טעם לעשות כנס אם אין לקוחות). בהנתן מספיק מהם, אפשר לשלם עבור כל דבר שצריך בשביל כנס.

הגישה למתנדבים

אנשים צריכים להתנדב כי הם רוצים לעזור לכנס. זאת הסיבה היחידה להתנדב. אם אין מספיק אנשים שרוצים לעזור לכנס, אז לא יהיה כנס, כי כנראה שהוא לא מספיק חשוב לאנשים. ברגע שאנשים מתנדבים כי הם רוצים לעזור לכנס, יש להם אינטרס להיות יעילים. הם לא עושים את זה בשביל לקבל כרטיסים בחינם, אלא כדי שהכנס יתקתק.

היחס למתנדבים צריך להיות בהתאם. צריך לכבד אותם ולהודות להם על כך שהם מתנדבים מחד, ומנגד לדרוש מהם לבצע היטב וביעילות את העבודה שהתנדבו לעשות. מתנדבים צריכים להבין שהתפקיד שלהם הוא לספק שירות ללקוחותיו המשלמים של הכנס (ובעקיפין, למנחים, שמספקים שירות אחר ללקוחות המשלמים של הכנס). כפי שכבר כתבתי קודם, התפיסה לפיה מתנדבים הם האנשים החשובים בכנס היא תפיסה רעה. היא יוצרת מצב בו הם לכאורה חשובים יותר מהלקוחות.
לתת למתנדבים צ'ופרים זה סבבה. זו הוכרה יפה על ההתנדבות שלהם. לעומת זאת, לחסוך להם כסף בעזרת כרטיסי חינם זה תמריץ לא טוב. זה מביא מתנדבים שלא באמת רוצים לתת שירות. אני לא רוצה מתנדבים כאלה בכנסים.

הגישה למנחים

מנחים הם עניין טיפה יותר מסובך, כי אפשר להתייחס אליהם בתור מתנדבים, או בתור ספקי תוכן. בתור מתנדבים כל מה שכתבתי למעלה תקף. אין צורך לחזור על הדברים.
בתור ספקי תוכן, היחס אליהם צריך להיות שונה לחלוטין, דומה יותר לזה שניתן להם במיתוס. הם הופכים ממתנדבים, שעושים דברים בשביל הכנס, לספקים של הכנס. זה אומר שמערכת היחסים איתם צריכה להיות מערכת יחסים עסקית. הם אינם לקוחות, הם קבלנים. העבודה מולם צריכה להיות מקצועית ואדיבה, אבל פרט לתגמול הכספי (או שווה ערך כסף) שהם מקבלים (ויחס מכבד), לא צריך לתת להם יותר. זאת תפיסה אפשרית, אבל אני לא מאוד אוהב אותה. אני מעדיף שהמנחים יהיו מתנדבים ויראו את עצמם כנותני שירות שעושים את מה שהם עושים למען באי הכנס.

אני חושב שיש מקום בתחום משחקי התפקידים להלל ולשבח מנחים. פרט לכותבי משחקים (שמייצרים מוצר שריר וקיים שמזיז כסף בתעשייה), הם יצרני התוכן החשובים ביותר בתחום. הם גם אלו שיש להם את הסיכוי הגדול ביותר להפוך לכותבי משחקים ולהכנס לתעשיית משחקי התפקידים. אבל, זה לא אומר שצריך לתת להם כרטיסים בחינם בכנסים. הכנס שם את השם שלהם בתוכניה, מעודד אנשים להרשם למשחק שלהם ומהווה תווך דרכו הם יכולים להפיץ את התוכן שהם מייצרים. זו מערכת יחסים סימביוטית בין המנחים, שיוצרים תוכן, לבין הכנס, שמספק אמצעי להעברת התוכן הזה.

מישהו שלא רוצה להריץ משחק, שלא רוצה לראות את תגובות השחקנים למה שהוא מביא, לא צריך להנחות בכנס.

אין לקוחות פרימיום

התפיסה של מנחים בתור יצרני התוכן החשובים ושל מתנדבים בתור מי שמחזיקים את הכנס על הכתפיים הפכה אותם בעיני רבים ל"לקוחות פרימיום". הם מקבלים הנחות, יחס יותר טוב ולעיתים אפילו אפשרות הרשמה מוקדמת. הרעיון של להפוך מישהו ל"לקוח פרימיום" בגלל שהוא מנחה משחק או מתנדב הוא רעיון גרוע מאוד. לקוחות הם מי שמשלמים. לקוחות שמשלמים אותו הדבר צריכים לקבל אותו הדבר. אם מישהו משלם אותו הדבר (או אפילו פחות) ומקבל יותר, הלקוחות האחרים הם לקוחות סוג ב'. לקוחות פרימיום יכולים להיות אך ורק לקוחות שמשלמים יותר על מנת לקבל יותר, כי זו ההגדרה של לקוח: זה שמשלם. המנחים אינם משלמים ולכן אינם לקוחות, ובטח שאינם לקוחות פרימיום.

לתת למנחים ולמתנדבים דברים שאי אפשר לרכוש בתור לקוחות זה סבבה. תג מנחה, גישה לחדר מנחים ואפילו גישה לאירועים סגורים רק למנחים ומתנדבים. אבל, אסור שההטבות שמנחים ומתנדבים מקבלים יבואו על חשבון לקוחות משלמים. למשל, גישה מוקדמת לקניית כרטיסים פוגעת באופן ישיר בלקוחות אחרים, וזו הטבה שאסור, בשום פנים ואופן, לתת. הטבה כזו הופכת, מיד, את מי שאינו מנחה או מתנדב, ללקוח סוג ב', משום שהוא בפועל מקבל גישה מאוחרת לקניית כרטיסים.

ומה עם אלו שאין להם כסף?

קודם כל, משחקי תפקידים הם תחביב. הם מותרות. אם אין לכם כסף תוכלו לעסוק בו פחות מאלו שיש להם כסף. כן, לא נעים לשמוע את זה, אבל אם אין לכם כסף (או שיש לכם ואתם לא רוצים להוציא אותו על משחקי תפקידים) אתם לא הצרכנים ולא הלקוחות ומי שמספק שירותים או מוצרים בתשלום יתיחס אליכם פחות.

עם זאת, העמותה היא גוף ללא מטרות רווח ובין מטרותיה "לספק שירותים לקהילות שחקני תפקידים", גם לאלו שאינם יכולים לשלם. אז מה בכל זאת אני מציע?

קודם כל, יש אוכלוסיות קלות לזיהוי שבאופן כללי יש להן פחות אמצעים. הנחה לחיילים, למשל, היא משהו שאפשר לתת. בעניין ילדים ונוער, אני לא חושב שהם צריכים לקבל הנחה, כי אצלם הכסף מגיע מההורים בכל מקרה, ואלו אינם בקבוצת אלו שבאופן כללי יש להם פחות אמצעים (בעניין הנחות, אני חושב שצריך לבדוק אילו הנחות יש בקולנוע, בתיאטרון וכן הלאה, ולהעתיק משם).

בנוסף, יש מקום לאירועים בחינם. הנוטרים היה בחינם בכמה כנסים ובגיבורים היו עוד פעילויות בחינם. צריכים להיות מספיק כאלה כדי שיהיה שווה למי שאין לו כסף לבקר בכנס.

מלבד זה, אפשר לחלק כרטיסים בחינם. כן, הנה, אמרתי את זה. אבל, לא בתמורה להתנדבות או להנחיה. לדעתי בהחלט יש מקום להגריל כרטיסי חינם בין מי שנכנסים להגרלה. מה צריך לעשות כדי להכנס להגרלה? לשתף בפייסבוק (שיתוף פומבי) תמונת פרסום של הכנס, לתייג את דף הכנס ולכתוב חוויה טובה מכנס קודם או משהו שאתם נלהבים ממנו לקראת הכנס הזה. כלומר, להשתמש באפשרות לחלק כרטיסים בחינם (בהגרלה) בתור אמצעי שיווק. אם אפשר להגריל ככה גם צ'ופרים מנותני חסות, מצויין. כמובן שכדי לדעת אם זכיתם או לא, תצטרכו להגיע לכנס ולשאול על כך בקופות. את כרטיסי החינם תוכלו לנצל על מנת לממן משחק שנרשמתם אליו מראש, או בהרשמה בקופה, על בסיס מקום פנוי.

סיכום

זהו, זוהי משנתי בנושא. אם עצבנתי אתכם, אין לי בעיה עם זה. אם הגישה הזאת גורמת לכם לא לרצות להתנדב או להנחות, גם עם זה אין לי בעיה – כנראה שאתם לא המתנדבים או המנחים שאני רוצה שיהיו בכנס ביגור (חזרה לדיסקליימר ממקודם: אני לא בצוות הכנס ואני לא זה שמחליט מי המנחים או המתנדבים שיהיו בכנס).