משחקי תפקידים הם פעילות חברתית יחסית חופשית, אבל עם חוקים שכולם מעמידים פנים שהם מקיימים. כתוצאה ישירה מזה, אנשים מתווכחים לגבי סמכויות ומטרות, במגוון כלים. כמו ברוב האינטראקציות החברתיות, אנחנו מעדיפים להמנע מאלימות פיזית כדרך ליישוב מחלוקות. בטור הזה אני אציג דרכים שונות להתמודד עם מחלוקות (מלבד אלימות פיזית), מהקיצונית יותר לקיצונית פחות. חילקתי אותם לשלוש קבוצות: אמצעי שבירה, אמצעי אוף-פליי, ואמצעי אין-פליי.

אמצעי שבירה

בקבוצה הזאת ניתן למצוא כלים שכל אחד יכול להשתמש בהם באותה מידה, לא משנה אם הוא מנחה או שחקן. החסרון המשותף שלהם הוא שהם שוברים את המשחק.

לעזוב. תמיד אפשר לעזוב פיזית את המקום שבו משחקים, בין אם מדובר בכנס או בבית של מישהו. אם אתה המארח, אתה יכול לבקש מהשאר לעזוב. זאת תגובה לגיטימית גם למשחק חד פעמי וגם למערכה – שלא חייבים לחזור לשחק בה. עזיבה פיזית (או להעיף אנשים מהבית שלך) נחשבת פעולה מאוד גסה, אבל מותר לעשות את זה. אם משהו במשחק מאוד מפריע לך, ופעולות אחרות לא הצליחו לפתור את הבעיה, חשוב לזכור שזאת תמיד אפשרות.

להפסיק לשחק. אפשר להפסיק לשחק מיידית, או במקרה של מערכה אפשר פשוט לא לבוא למפגשים הבאים. אם הבעיה היא לא מיידית-קריטית ופעולות אחרות לא מצליחות לפתור את הבעיה, זה כנראה הפתרון הסביר. אף אחד לא חייב לשחק אם זה לא מתאים לו ולא כיף לו. יכול להיות שמתאים לך להפגש עם האנשים ולא לשחק, או לשחק משהו אחר, ותמיד אפשר לומר שמשחק מסוים פשוט לא מתאים לך.

הפסקה זמנית. כמו האפשרויות הקודמות, רק עם ציפיה לחזרה למשחק בהמשך. יכול להיות טוב בפני עצמו, אם יש בעיה של זמנים או שרוצים להרגע, אבל בעיקר עובד טוב בשילוב עם שיטות נוספות, כמו אלה בהמשך הטור. אם לא רוצים להיות בוטים, אפשר לומר משהו בסגנון של "תנו לי רגע" או "אני רגע בשירותים", או אם לא רוצים לקבוע מפגש פשוט לומר שעסוקים. לרוב הפסקה זמנית לא תפתור בעיה ארוכת טווח, אבל היא יכולה לספק זמן לפתור אותה ולמנוע מהבעיה לקרות בטווח המיידי.

אמצעי אוף-פליי

בקבוצה הזאת יש אמצעים שלמרות שכולם יכולים להשתמש בהם, יש נטייה לשחקנים לעשות בהם פחות שימוש ולהשאיר אותם למנחה. עם זאת, גם אם אתם שחקנים ומשהו מפריע לכם, אין שום סיבה שלא תשתמשו בהם. אם מסיבה כלשהי לא נעים לכם לעשות בהם שימוש, אתם יכולים לבקש ממשתתף אחר ליזום אותם.

שיחת "יחסינו לאן". כמו כל השיחות, ניתן לערוך אותה לפני או אחרי המשחק, בין המשחקים אם מדובר במערכה, או אפילו באמצע מפגש אם לוקחים לצורך זה הפסקה (או כבר נמצאים בהפסקה). המפתח להצלחה של שיחה כזאת הוא להבהיר מה בדיוק מפריע לך, ולמה זה גורם לך לרצות לא לשחק יותר. אני ממליץ לערוך אותה בפורום של כל המשתתפים, כי מדובר בפעילות משותפת לכולם וכולם משפיעים עליה ויכולים להיות מושפעים מתוצאות השיחה.

שיחת הבהרה. אם יש מישהו שעושה משהו שלחלוטין לא מקובל עלייך, אפשר לקחת אותו לשיחת אישית (עדיף לא במהלך המשחק) ולדבר איתו על זה. שיחה כזו עלולה להגרר לעימות, ועדיף לנסות להמנע מזה. עימות שכזה עלול להוביל למצב שבו יהיה כמעט בלתי אפשרי להמשיך לשחק, למרות שאם הבעיה מספיק חמורה, זה יכול להיות שווה את זה. מה שהכי חשוב זה להבהיר מה בדיוק הבעיה ואיך ניתן לפתור אותה, ולבקש ממי שמדברים איתו להשתדל. אם מבקשים יפה, רוב האנשים נוטים להענות.

דיון קבוצתי. היתרון הגדול של דיון קבוצתי הוא שאפשר לרדת לעומקם של דברים. זה עלול לקחת זמן – ואפשר לערוך אותו במגוון מדיומים: פנים מול פנים, אימייל, פייסבוק, וואטסאפ, וכד'. העקרונות הבסיסיים לדיון קבוצתי מועיל הם לזכור שהמטרה היא שכולם יהנו, להעלות את הנושא שמפריע או רוצים לשפר, ולחפש פתרון שמתאים לכולם. אפשר לדבר על תכנים במשחק, השיטה שמשחקים בה (כולל חוקי בית), להוסיף משתתפים נוספים, אחריות של משתתפים לגבי חלקים במשחק או בדברים שמסביב, וכל דבר אחר. דיון קבוצתי הוא הכלי הכי חזק לשיפור המשחק, וידע תאורטי של משחקי תפקידים מאוד שימושי בו.

אמצעי אין-פליי

בקבוצה זאת יש אמצעים שניתן להשתמש בהם גם כשחקן וגם כמנחה, אבל למנחה הרבה יותר קל להשתמש בהם, כי יש לה יותר כלים משחקיים. היתרון שלהם הוא בכך שהם לא קוטעים את המשחק, ולכן אם הם מספקים יש בהם עדיפות מסויימת. מצד שני, הם לא פחות טובים בפתרון בעיות ארוכות טווח כי הם מתקשרים פחות טוב את הבעיות. ניתן להשלים אותם בשיחה בסוף המפגש.

תראו, ציפור! או במילים אחרות, הסטת המשחק למשהו אחר. כשעולה משהו לא נעים במשחק, או שההתנהגות מסביב לשולחן לא נעימה תמיד אפשר להפנות את תשומת לב למשהו אחר. אפשר ליזום פעולה עם הדמות, לשלוח אורקים שיתקפו את הדמויות או כל דבר אחר שדורש תגובה מצד שאר המשתתפים. היתרון הוא שמפסיקים את מה שמפריע כרגע בצורה שלא פוגעת במשחק.

תזכירו לי בבקשה. אפשר למשוך זמן בשיחות בין דמויות, באופן כמעט בלתי נגמר. ככה אפשר לדחות את הדבר הבא לא מעט, ולהרוויח זמן לחשוב איך להתמודד עם הבעיה. אפשר גם לעשות את זה ברמת האוף-פליי ("מה עשינו במפגש הקודם?"), אבל אין לזה יתרונות נוספים כך שעדיף לעשות את זה באין-פליי.

יש לי רעיון אחר. כל פעם שעולה משהו שלא מתאים, אפשר להציע משהו אחר. ברור שאם הדמויות מתכננות משהו אז זה לגיטימי, אבל גם כששחקן מגלם את הדמות שלו אפשר להציע הצעות. אפילו כשהמנחה מתארת משהו או מבצעת החלטה אחרת שנופלת בתחום שלה מותר להציע הצעות נוספות. זה לא פולש לתחום שליטה של משתתף אחר כי זאת רק הצעה, וזה יכול לעקוף לחלוטין את הבעיה. יתרון של השיטה הזאת היא שברור שמי שמציע רעיון אחר חושב שהוא עדיף, וזה יכול לרמוז על הבעיה, או אפילו לפתוח דיון בנוגע אליה, תלוי במה מדובר. גם כאן, עדיף לנסות להציע משהו אחר במסגרת המשחק ולא מחוצה לו.

לסיכום, הצעתי מספר דרכים לטפל בבעיות שמפריעות לכם במהלך המשחק. חשוב לציין שאפשר (ורצוי) לטפל בכל דבר שמפריע לכם: המקום שבו נפגשים, התנהגות המשתתפים, שיטת המשחק, העלילה, התנהגות הדמויות, חלוקת הזמן והקשב, וכו'. כרגיל, המטרה היא תמיד שכולם יהנו ואם מישהו לא נהנה, כולם צריכים להרתם ולנסות לשפר את המצב.