הרשו לי להתחיל מציטוט מתוך הסרט The Prestige של כריסטופר נולאן (אל דאגה מספוילרים, זה בערך המשפט הראשון שנאמר בסרט):
Every great magic trick consists of three parts or acts. The first part is called "The Pledge". The magician shows you something ordinary: a deck of cards, a bird or a man. He shows you this object. Perhaps he asks you to inspect it to see if it is indeed real, unaltered, normal. But of course… it probably isn't. The second act is called "The Turn". The magician takes the ordinary something and makes it do something extraordinary. Now you're looking for the secret… but you won't find it, because of course you're not really looking. You don't really want to know. You want to be fooled. But you wouldn't clap yet. Because making something disappear isn't enough; you have to bring it back. That's why every magic trick has a third act, the hardest part, the part we call "The Prestige".
במשחקי תפקידים, כל דבר – דמות, משחק חד פעמי, סשן, קמפיין, נאפס – מתחיל ברעיון. בדרך כלל, יהיה מדובר ברעיון טוב (או שנראה טוב בעיני הקבוצה/המנחה/השחקן). למשל: קמפיין בסגנון סדרת הטלוויזיה Angel. רעיון טוב, שאנשים מוכנים להשתמש בו ותופס אותם. אבל זה לא מספיק. כל אחד מהרעיונות האלה צריך להתפתח לאנשהו, כדי לקבל את הייחודיות שלו. זה מה שהופך קמפיין לייחודי. יש עשרות קמפיינים מבוססי אנג'ל; יש עשרות דמויות של ערפדים עם נשמה; יש עשרות נאפסים שהם המכשף שיושב בפינה האפלה.
ולכן, תמיד צריכים למצוא את ה-Prestige. תמיד צריך ללכת את הצעד הנוסף – יש רעיון טוב, וזה כבר לא רע, אבל צריך להפוך אותו מרעיון טוב לרעיון מצויין. כשאני ואורן תכננו מיני-קמפיין לסשמ"ק (סוף-שבוע מיני-קמפיינים), התחלנו מהרעיון של להריץ "כלבים בכרם". זה רעיון טוב, כי אנשים ירצו לשחק את המשחק הזה. אבל הרעיון הזה הוא לא מספיק, כי צריך לתת לו את הפרסטיג'. צריך להפוך אותו למשהו שהשחקנים ישמחו שהם הגיעו לסשמ"ק עבורו, ומשהו שירגיש כמו קמפיין שלנו ולא קמפיין מוכן מספר. אז הזזנו את הקמפיין מהמערב הפרוע של יוטה אל החלל, לעולם שבו בדיוק קרסה מערכת המסע העל-אורי (FTL Travel), שבו הדמויות עוברות ממושבה למושבה שעליהן עברו שנים רבות מאז שהפסיק זרם האספקה והמידע. לזה הוספנו שלושה ערכי יסוד שמאפיינים את המסדר ששלח את הדמויות לעזור למושבות, וקונספירציה ברקע – והתוצאה הייתה רעיון טוב, שהתווספו אליו כמה תתי-רעיונות, ובכך הפך למשהו ייחודי ומגניב – משהו עם פרסטיג'.
איך יודעים שיש פרסטיג'? אין לי איך לעזור לכם. האמת היא שכשמשהו מרגיש שהוא לגמרי שלכם, ולא משהו שמישהו אחר היה יוצר, ומגניב אתכם בטירוף לרצות לשחק/להנחות אותו, כנראה שיש לו פרסטיג'. זה מסוג הדברים שמכירים כשרואים אותם, ולא שניה אחת קודם.
עכשיו, רק נשאר שאנשי העברית בבלוג ימצאו מונח עברי מתאים, ושכולם יזכרו להוסיף פרסטיג' לכל דבר שהם יוצרים. בנוסף, אם כבר הזכרנו את סשמ"ק, אני רוצה לקרוא לכל מי שהיה בכנס, או התנסה במיני-קמפיינים בעבר, לעזור לנו להתחיל לפתח תיאוריה הנוגעת למיני-קמפיינים. מיכאל גורודין הסב את תשומת ליבי לכך שזה אחד מהתחומים שהתיאוריה מסביבם כמעט ולא קיימת, ואני בטוח שקהל הקוראים והכותבים פה יוכל לשנות את זה.
יוקרה?
אתה יכול לתת לי מספיק קרדיט ולהניח שעל זה חשבתי ופסלתי את זה כי זה נשמע מעאפן 🙂
אני לא יכול שלא לקשר מיד לעמוד הבא בTV TROPES
http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/ptitlekt6mtovm4vne?from=Main.RecycledInSpace
יש הבדל, אני חושב, בין פרסטיג' לגימיק. צריכים להשקיע לא מעט מחשבה כדי לדאוג שהראשון לא יהפוך לשני.
כהערת שוליים, שים לב לדוגמאות שמובאות בתחתית העמוד. הם טוענים שBattlestar Galactica הוא למעשה Book of Mormon in Space, אז אולי הרעיון שלך היה בכיוון מאוד נכון.
אם כבר, אז להפך – ה-in space הוא ה"רעיון טוב", והפרסטיג' הוא מה שהופך את זה מרעיון שאנשים רוצים לשחק/מוכנים לשחק לרעיון ייחודי ומגניב. לדעתי גם אין בעיה שהוא יהיה גימיק.
במיני-קמפיין, אגב, הפרסטיג' לא היה שזה כלבים בכרם בחלל, אלא כל הסיפור עם מסע מהיר מהאור. אורן יכול להעיד שהשלב שבו אמרנו "…בחלל!" היה בדיוק השלב שבו הסברתי לו לראשונה על המושג פרסטיג' במשחקי תפקידים ולמה אנחנו צריכים להכניס כזה 🙂
אין לי מושג מה הבעיה עם "יוקרה". למעשה, לדעתי זה נשמע יותר מתאים מ-prestige – מלכתחילה מונח עקום משהו למה שדיברת עליו. הוא בערך מתאים לעניין הקסמים בסרט, הוא לא באמת מתאים למשחקי תפקידים.
מיכאל, זאת סתם הנטייה של דוברי שפה מסויימת להרגיש שמילים בשפה זרה יותר מגניבות.
כשהתארחתי בפודקאסט האחרון של Fear the Boot הם נורא התלהבו מהשם העברי של Magic Missile, הלא הוא "kallia kesem".
בכלל אנשים פה בבלוג אוהבים להשתמש במילים לועזיות.
ואני בהחלט מסכים שהשימוש ב prestige בהקשר בו הוא ניתן הסרט מוזר ולא נשמע טוב בכלל.
אבל זה אחלה סרט.
ובכן, "kallia kesem" באמת נשמע כמו מילות קסמים שממלמל לעצמו איזה מכשף ערבי עם זקן שחור עבה ומבט מרושע בעיניים.
לפעמים החלק הכי טוב במשהו הוא… שאין prestige.
כל חברות הממתקים מנסות לחדש במגוון קרטיבים על בסיס השוקולד. הם לוקחים קרטיב שוקו-שוקו (אאח הנוסטלגיה) ונותנים לו predtige. לפעמים זה עובד ולפעמים זה לא. אבל מה שבטוח זה שמדי פעם אני מחפש (ובדר"כ לא מוצא) קרטיב שוקולד פשוט.
אפשר למצות את כל הפיסקה הקודמת במשפט: לפעמים. כל המוסיף גורע.