לא בדיוק ברור לי מתי משחק האקסטרים הפך ממשהו חדשני ופורץ גבולות למשהו נוסטלגי עבורי. משחקי אקסטרים הונחו בביגורי עבר ובגרדו"ם ובאו לעשות נסיון- מה יקרה אם ניקח את גבולות ההנחייה הידועות לנו כיום ונפרוץ אותם? ככה נוצרו משחקים מרובי שחקנים, מרובי דמויות, מרובי מנחים, עם פחות שולחנות, עם יותר סגנונות, עם מעבר בין משחקים, בקיצור- ללא גבולות ובלי שידעת למה לצפות.
לביגור הראשון שלי הגעתי בגיל 15, זה היה ביגור 4 (כן, אני יודעת שאני צוציקית). עד אז כל מה ששיחקתי היה מבוכים ודרקונים, ההיכרות שלי עם הקהילה הייתה דרך הפורום בלבד, משחקים כמו קת'ולהו או הזאב הלבן היו עבורי פורצי דרך בדיוק כמו אקסטרים. ככה מצאתי את עצמי נרשמת כמעט בצורה אקראית דרך האתר לכל מה שזז.
לאקסטרים נכנסתי אחרי שכבר הבנתי שאני לא בקנזס, כשהמושג חופשיטה נכנס לי למילון, כשמצאתי שימוש לקוביות שלא ראו אור בעבר וקיבלתי דפי דמות שנכתבו ללא סטטיסטיקות (!). כל זה היה כל כך חדשני עבורי שכשנחתתי באקסטרים התנהגתי כאילו זה עוד משחק כנס רגיל, ה'רגיל' היה כל כך חדשני בכל מקרה. כשהעבירו אותי בין שולחנות, הדמות שלי החליפה גוף, מצאתי את עצמי משחקת מחסן- כל זה נראה לי ממש הגיוני: ככה מנחים משחקים בכנס, זה מה שעושים.
בכנסים שלאחריו חיקיתי את סגנון ההנחייה, כי ככה הבנתי שמנחים חד- פעמיים. אז כתבתי משחק שבו השחקנים משחקים את הנאפסים ואני משחקת רק דמות אחת, כתבתי משחק שהוא לארפ שולחני ומשחק שבו יש הרבה כובעים. אנשים חשבו שזה היה ממש מקורי, אני חשבתי שאין דרך אחרת.
עברו שנים ולמדתי שיש עוד דרך להנחות: אפשר להשתמש בשיטות, לא כל משחק חייב להפוך תפקידים, אפשר פשוט לכתוב סיפור ולהריץ אותו. זה היה החידוש האמיתי, אבל כולם קראו לו קלאסיקה, אל תשאלו אותי למה…
בביגור 10 החלטתי להרים פרויקט אקסטרים כמו שהכרתי אותו לראשונה- לא מדובר בנסיון לפרוץ גבולות חדשים- אחרי הכל, כל הגבולות כבר נפרצו. עבורי מדובר פשוט בנוסטלגיה.
מה שתיארת הוא ה-XVR ולא האקסטרים המקורי. ה-XVR היה כבר הוא ירידה משמעותית בשאפתנות של הפרוייקט. אגב, לשחק מחסן זו פעולה אקסטרימית בפני עצמה, אבל זה לא היה חלק מהותי מה-XVR ובסה"כ מגלה לי ששיחקת עם שמוליק.
האם שיחקת באקסטרים המקורי? אם לא, זה יכול להסביר למה בשבילך, הנוסטלגיה ל"אקסטרים" לא נשמעת לי כמו משחק מאוד אקסטרימי. במיוחד לאור זאת שנראה לי שמשחקי הכובעים והנאפסים שלך היו, כנראה, הרבה יותר אקסטרימיים מה-XVR.
מה זה XVR? ומה זה "האקסטרים המקורי" בשם כל מלאכי השאול?
באייקון 2003 התארגנו להם כמה מנחים שרצו לבדוק האם משחק יכול לעבוד כאשר הדמות יודעת יותר מהשחקן, בכל משחק אקסטרים רצו שלושה משחקים בערך נפרדים, דף הדמות שקיבלת היה מחולק לשלושה חלקים ובכל חצי שעה (נדמה לי) קמו השחקנים, עברו לשולחן הסמוך והמשיכו לשחק את המשחק שהיה שם, כאילו שלא התחלף כלום.
XVR היה "אקסטרים מציאות מדומה" שהיה מסגרת מסודרת יותר ו(לטעמי) מוצלחת פחות. בXVR שיחקנו דמויות של לקוחות של חברה שמוכרת חוויות במציאות מדומה, בעצם – שיחקנו שחקנים שמשחקים משחק תפקידים. בדרך, המשחקים הנפרדים הפסיקו להיות נפרדים לגמרי עד שבסוף היה איזה משהו עם תקלה במחשב והרבה שחקנים צועקים.
זו, לפחות, הייתה החוויה שלי כשחקן, אני בטוח שאחד המנחים שהיו שם יוכל להסביר קצת יותר טוב מה זה היה. אם אני זוכר נכון, הרעיון של האקסטרים היה לנסות ולשבור קונבנציות משחקיות, לקחת את המשחקים לכיוון חדש.
דווקא האקסטרים הראשון היה הרבה הרבה יותר מסודר ומתוכנן מאשר ה-XVR, שעבד על עקרונות פשוטים יותר, ולכן גם מורכבים פחות.
הייתה איזושהי מידה של יומרנות גם ב- XVR, אבל גם המעט שנשאר ממנה התאדה עם השנים. האמת היא שישבנו שבועיים או שלושה בנסיון למצוא רעיון מספיק טוב, אבל כשלא מצאנו אחד, החלטנו לנסות קונספט שונה, שלצערי תפס הרבה יותר.
בכלל, כל זה היה נורא עצוב ובכיתי אתמול בלילה.
באייקון 2003 "התארגנו להם כמה מנחים"?
יפה. מילא שנותנים בדרך כלל את הקרדיט למיכאל, אבל לזרוק את הקרדיט לגמרי לפח? לא יפה.
פרויקט eXtreme היה הרצון שלי לנצל כנס למשהו מעבר לאוסף של הרבה משחקים. האמירה שלי הייתה שמכיוון שכנס מביא הרבה מנחים לאותו המקום, אפשר לנצל את ההזדמנות לשיתוף פעולה בין המנחים הללו לעשות משהו מעבר. הרעיון המקורי היה לפרוץ גבולות: לבחון מה הכרחי למשחק תפקידים ומה לא (משהו שמיכאל נגע בו עם פרויקט ג', אבל מכיוון אחר, שנים אחר כך).
אחרי שגייסתי את המנחים תחת הדגל הזה, לא יכולתי להמשיך לארגן את הפרויקט כי היה אייקון שלם להשקיע בו, אבל מיכאל, שעשה הרבה דברים באותו אייקון אחרי שבוטל פסטיבל עכו, בין השאר גם לקח את המנחים שגויסו לפרויקט, ועשה משהו אחר איתם, משהו שהתאים לחזון שלו לגבי מה זה משחקים "אקסטרים".
מנג"ו היה חזרה לרעיון המקורי של האקסטרים, אבל אין להסיק מזה שיש לי ביקורת על מה מיכאל עשה עם האקסטרים שלו, או מה שאחרים עשו כתוצאה מהפרויקט הזה.
צריך לתת קרדיט למנחים שהשתתפו בפרויקט וכתבו אותו, אבל זו לא הייתה התנהגות מקרית; היה כאן תכנון תבוני.
"בוטל" פסטיבל עכו?
זו לא הייתה התנהגות מקרית, אתה יודע. היה כאן תכנון תבוני! להזכיר לך את שמו האמיתי של הצאצא לבית מולוט אשר עלה מן הים?