אוקי, זה הולך להיות קצת ארוך, אבל האזרו בסבלנות, יש דברים חשובים אח"כ.
אז, מאיפה נתחיל? בראשית כתב מיכאל על ההתחלה ועל הסוף, ורמז שרק פעמיים זה לא באמת כי טוב, אני עשיתי שטויות עם אמריקאים, ערן כתב על הטעות הבנאלית ביותר בכתיבה ואני עניתי במשהו בנאלי אך מפחיד, מיכאל דייק בלשונו ובמטרת משחקו, ואני שלפתי רשימת מכולת מחנות הדיסקים, מיכאל נתלה באילנות ואני התחלתי להסביר איך מגיעים לרשימת מכולת שכזו, מיכאל התחיל עם שחקנים גרועים וערן המשיך עם זה ואני תוהה מה קרה להם וגם אני חושב שעכשיו אני אקח נשימה עמוקה ואנוח רגע.
הומ.
עכשיו, החלק השני של המזוזה הזו היה צריך להיות ארוך ומפורט יותר, אבל זו בדיוק הבעיה.
הגיעה תקופת הבחינות, ובנוסף לזה, אנחנו עסוקים נורא-נורא. יש מלא סיבות והן נורא מוצדקות, ואי לכך ובהתאם לזאת, "משחק בתאוריה" יוצאת לפגרה. אני יודע, אוף, אבל לא נורא – יש למה לצפות!
כי כשנחזור, יהיו דברים מגניבים. כותבים חדשים יכתבו בשפה מיושנת, כותבים ותיקים יעלו רעיונות חדשים ועבדכם הנאמן ימשיך ללהג, על אפכם ועל חמתכם. וגם על משחקי תפקידים.
אולי אפילו מדי פעם נעלה סיכום שבועיים במועדו, אבל בואו לא נתחייב לדברים מופרכים עד כדי כך.
עד אז – נתראה בשמחות.
חבל… נהנתי לקרוא פה
לא נורא, נחזור כשימשיך ^^