אחת מהתוספות החשובות להנחיה שלמדתי בשנים האחרונות היא השימוש במוזיקה. אני ממש לא מומחה בנושא, אז קחו את מה שאני מציין כאן בערבון מוגבל, אבל הטיפים האלו צריכים לתת לכם התחלה ראויה בניסיון למצוא את סגנון ההנחיה עם מוזיקה האישי שלכם. דבר ראשון, כמה סיבות להנחות עם מוזיקה:
א. אווירה – נו, זה פשוט. מוזיקה יוצרת אווירה. צפו ב"הקוסם מארץ עוץ" עם המוזיקה המקורית, לעומת ההשמעה במקביל ל"Dark Side of the Moon", ותראו שני סרטים שונים. תנסו לצפות ב"רקוויאם לחלום" מושתק, ותראו סרט משמעותית חלש יותר. מוזיקה היא כלי יצירת אווירה זול, נגיש ופשוט לשימוש.
ב. קצב – לכל סצנה יש את הקצב שלה. מנחה טוב מכתיב קצב בעזרת קצב הדיבור, התנועות, ושליטה בזרימת פעולות השחקנים (השחקנים!). אחלה, אבל הרבה יותר קל אם יש מטרונום ברקע. אנשים הם חיה מאוד מסתגלת, ואם הסביבה מכתיבה קצב כלשהו, הם יסתגלו אליו וידבקו בו. אל תטעו – גם למנחה וגם לשחקנים יהיה מאוד קל להתנגד לקצב שברקע, מפני שהוא ברקע, אבל הוא עדיין משפיע.
ג. מיקוד – מוזיקה היא עוד מקום להכניס בו ניגודים. ניגודים יוצרים מיקוד (ראבאק, זו הנחה שאינה ברורה מאליה. מי מתנדב לכתוב על זה?). שימו מוזיקת רקע שקטה במשך כל המשחק ובסצנת הסיום רוק כבד, וזה ימקד את השחקנים. שימו ברוב המשחק מוזיקה בלי מילים וכאשר דמות מרכזית נכנסת תשמיעו את נעימת הנושא שלה – זה ימקד את הדמויות בה.
ד. העצמת ההנחיה – זה נושא גדול, שדורש הכרה טובה מאוד של השירים שאתם בוחרים ושל הדרך בה אתם מנחים. כאן המוזיקה לא מלווה את ההנחיה, אלא היא חלק ממשי ומוחשי ממנה. נדבר עליו בהזדמנות אחרת.
אז הבנו שמשחק+מוזיקה = שווה!. אחלה. במזוזה נוספת אסביר כיצד לבחור שירים (ולמה צריך לבחור כמות מצומצמת של שירים מראש), בינתיים, הנה הסבר מהיר על שני שימושים בסיסיים:
1. מוזיקת רקע.
- מטרה: יצירת אווירה והכתבת קצב למשחק.
- איך עושים: מתאימים מנגינות למבנה הבסיסי של המשחק (משחק בנוי סביב תמונות – אוסף מנגינות לכל תמונה, במשחק סביב תחושות, מנגינות לכל תחושה וכו'). בכל רגע משמעותי צריכה להשמע ברקע מנגינה. איך מוצאים: תעברו על פסקולים של סרטים ומשחקי מחשב. יצירות קלאסיות, שירת מקהלה וכו'.
- ממה להזהר: תתרחקו משירים עם מילים. כאשר המוזיקה ברקע, מילים עלולות להביא את המוזיקה לקדמת תשומת לב השחקנים. בנוסף, שירים בלי מילים נוחים יותר להשמעה בלולאה מפני שהחזרה שלהם על עצמם פחות מפריעה.
2. שירי נושא.
- מטרה: הצגה של דברים חשובים. בעיקר מיקוד והעצמת הנחיה.
- איך עושים: שוב, השאלה היא על בסיס מה המשחק בנוי. בכל פעם בו מופיע משהו חשוב (אירוע, דמות, יכולת מיוחדת וכדומה), צריך לדאוג שיהיה לזה שיר נושא. השמעה חוזרת של שירי הנושא בכל הופעה של הנ"ל מרגילה את השחקנים לקשר בין השיר לאירוע ומאפשרת לכם לשחק עם השמעות השירים גם בלי קישור ברור מאליו, מה שיגרום לשחקנים שלכם לתהות למה השיר מושמע. בנוסף, השיר מעביר מהמשמעות שלו למקושר אליו, מה שחוסך לכם בתיאור ומוסיף משמעות שמעולם לא נאמרה.
- איך מוצאים: אם יש קשר סגנוני בין כל מה שצריך שיר נושא, כמו שכתבתי בזמנו, אז מוצאים הרבה שירים שמתאימים סוגתית ובוררים ביניהם אחד לכל דורש. אם אין קשר, צריך לצוד את השירים אחד-אחד, או לפנות לחברים ולראות מה האסוציאציות שעולות אצלם.
- ממה להזהר: שירים לא ברורים ויותר מדי שירים שקשה להבדיל ביניהם. שירים שלא מעוררים תגובה ולא מעניינים. שיר הנושא צריך להתאים אך ורק למוקד שלו. אם השיר מושמע ואנשים לא חושבים על המוקד, או גרוע מכך – חושבים על מוקד אחר, משהו כאן לא בסדר.
כאן תם זמננו להיום. ניתן לראות ששני השימושים האלה משלימים האחד את השני וניתן להשתמש בשניהם במקביל. עד הפעם הבאה, אשמח לשמוע מכם כיצד אתם משתמשים במוזיקה, ומה הדגשים שלכם.
תודה על הפוסט (קשה לי מזוזה).
אם זכרוני אינו מטעני, בפוסט קודם כתבת שהתאמת את המילים של שיר (שיר נושא?) לדמות. האם זה יוצר משהו ברור? אישית, אם השיר אינו בעברית, אני לרוב לא שם לב כלל למילים.
האם בהופעת דמות מסוימת אתה שפוט מפסיק את המשחק וכולם מאזינים לשיר (נאמר, בפעם הראשונה שדמות זו מופיעה?)
בהחלט לא, המשחק נמשך במקביל למוזיקה. כמובן שהמשחק מושפע מהמוזיקה שברקע, בין אם במכוון ובין אם לא, אבל כשאני מנחה, המוזיקה לעולם לא נמצאת במרכז התמונה.
ובהתאם, אני לא מצפה מהשחקנים להקשיב למילים, ובטח שלא לקלוט אותן בהקשבה ראשונה. אפשר, ובמשחק קצר גם רצוי, לבחור בשירים מוכרים שהשחקנים כבר יודעים על מה הם מדברים (או כמו שגרייף עשה ב"Too Much Caffeine in You Bloodstream", לפרסם את רשימת השמע מראש ולבקש מהשחקנים להכיר את המילים). במערכה, לעומת זאת, אפשר לסמוך על זה שלאורך הזמן השחקנים יקלטו חלק, או לחילופין, אם הם יתעניינו הם יחפשו את המילים לבד.
אני לא יודע אם אני גונב לך או לא, אבל התכוונת לדבר על שירים פנים משחקיים ושירי "פואנטה" (שירים טעוני הקשרים, שאתה משתמש בהקשרים שלהם בכוונה)? ואולי שימושים שונים למוזיקת רקע ולשירי נושא? כי אם לא – אני אכתוב 🙂
לא, אשמח לקרוא את מה שיש לך להגיד. מקסימום, לא אסכים, ואכתוב דעה אחרת.
שחר, עם כל הכבוד, אני לא רואה את הקשר של הפוסט שלך למוסאקה. עכשיו אני רעב.