כל שחקן\מנחה צעיר ששיחק יותר מכמה חודשים מבין מתישהו שבעצם, גם הוא יכול ליצור עולם מערכה. הרעיון כל כך מגניב אותו, שהוא מיד נכנס לזה בכל הכוח, ומתחיל, כמובן, במיתולוגיה של יצירת העולם.

זוהי הטעות הקלאסית, שכן הדבר הכי פחות מעניין במערכה, הוא מה שקרה פעם, איפשהו, והדבר היחיד שחשוב, הוא מה שקורה עכשיו, כאן. הרי גם אני ישבתי ותכננתי היסטוריה מפורטת אודות עידן האלים, ועשיתי רשימה של כל המדינות בכל העולם, ומיפיתי כל פינה של כל יבשת מרוחקת – כשלמעשה, מספיק היה להתמקד באיזה עמק, עם איזה כפר, ושניים שלושה מקומות מעניינים סביבו, וכמה אגדות או מחשבות אודות מה שנמצא מעבר. העיקר שיהיה תוכן מעניין לדמויות, משהו לאכלס בהרפתקאות, עם דגש על התמה והאופי של העולם – ולא צריך את שמו של נסיך הממלכה המדברית שנמצאת ביבשת אחרת בכלל.

לא צריך יותר מזה – אבל לכו תגידו את זה לילד המתלהב. אני יכול להעיד ששום כוח תבוני בעולם, מלבד אולי כתבות בוויז, לא יכול היה להניע אותי מלפרט אודות הפלנטות במערכת השמש של העולם שלי, אפילו אם היו מסבירים לי למה אין בזה שום ערך כרגע בכלל, ועדיף להשקיע את הזמן בלחשוב על סיפור אישי לרוקח המושחת המקומי, ולא על שרידי תרבויות שנכחדו על הירח השני של הפלנטה השלישית.

זה פשוט יותר מדי מגניב מכדי שאפשר יהיה לעצור את זה. נראה שזה לקח שכל אחד צריך ללמוד בעצמו, כמו התמודדות עם שחקנים שהולכים לכיוון הלא נכון, או שניתן ליצור דמויות שאינן זאב-בודד חסר הורים, או לא להכניס את הראש לפה של אריה.

* * *

בתקווה בכל זאת לחנך מעט את הדור הצעיר, אני מציע את הגישה האישית שלי לבניית עולמות מערכה. למעשה, אני לא ממש בונה את העולם – כאמור, זה לא נורא חשוב – אלא את המערכה. הרקע, ה-Setting, המקום שבו דברים מתרחשים. כאשר הם יעברו להתרחש במקום אחר, נבנה גם את מה שיש שם.

אני מתחיל ברעיון שמגניב אותי, ומנסה לפתח אותו לקיצוניות. זוהי התמה הבסיסית של המערכה, וזה מה שמייחד אותה ממערכות אחרות: זוהי הסיבה לשחק בעולם שלי, ולא בעולמות אחרים. הצעד השני הוא להחליט על המקום בו מתחילות הדמויות, או כמה מקומות שיכולים להיות "הארצות המוכרות" – המקומות מהם סביר להניח שיגיעו הדמויות במקור. זה דורש לחשוב קצת על מקומם של גזעים שונים בעולם, ואני אוהב בכוונה לשים כמה מהם בזוויות לא שגרתיות – כמו בני המחצית האינדיאנים רוכבי הדינוזאורים, מאברון. השלב השלישי הוא המצאת אויבים מסוגים שונים: גופים פוליטיים, זוועות קדמוניות, אשפים מסוכנים וכו'. בשלב האחרון, שבעצם מתרחש לכל אורך הדרך, אני רושם בצד כל דבר מגניב אחר שחשבתי עליו, בעיקר מקומות מעניינים.

אביא לדוגמא את שתי המערכות האחרונות שבניתי (אם כי רק באחת שיחקתי), 11 הירחים ואימפריית הברבורים.

על 11 הירחים חשבתי בזמן שתרגמתי את ספר החוקים לשחקן של מו"ד. יש בו טקס בשם "קישור שער", שמאפשר לך ליצור פורטל זמני המקשר לפורטל קבוע, הנראה דומה מאוד לסטארגייט, עם מני סימונים מיסטיים, אלא שהוא חקוק על הרצפה. אמרתי לעצמי, וואלה, סטארגייט, אז בואו נלך בכיוון הזה, וחשבתי על מערכה שיש בה 11 ירחים (וזהו, הם לא חגים סביב פלנטה), המקושרים זה לזה באמצעות השערים הללו, שהושארו בידי אימפריות עתיקות. ממלכות גדולות על שלושה מהירחים עוסקות בסחר קבוע, אבל רוב שאר המקומות לוטים באגדות בלבד. האופי הבסיסי של המערכה: לחקור מקומות חדשים. מוצאן של הדמויות: בממלכות המוכרות. אויבים: אימפריה דתית קיצונית שהשתלטה על ירח שלם, שדים המצויים על ירח אגדי מרוחק, זוועות מסתוריות המנסות להשמיד את הירחים כולן על ידי בליעתם בערפל ירוק. ה-סוף. (והרחבתי על זה כאן).

על אימפריית הברבורים חשבתי תוך כדי תרגום מגדיר המפלצות (כל התרגום הזה עולה לי לראש). בואנ'ה, האלדרין האלה, גזע של אלפים גבוהים ותרבותיים, פשוט יותר מוצלחים מכולם. הם שולטים בקסם, הם חיים פי שש יותר זמן מכולם, הם פיות מעולם אחר, והם מעולים בכל מה שהם עושים. אם היו להם נטיות יותר תוקפניות, הם היו משתלטים על העולם… ומקימים אימפרייה. עם איזשהו שם אלדריני כזה, נגיד, ברבורים.
מכאן הגעתי לנקודת הנחה שאחד הדברים הבסיסיים ביותר במו"ד – שוויון הגזעים – אינו פועל במערכה. אלדרינים יותר טובים, וגזעים אחרים עשויים להיות גם הם בשבירת שיווי משקל. נגיד, הזדים האלו, האלדרין בחיים לא יתנו להם להסתובב חופשי באימפריה. אז הם גזע מוקצה, ונאצלים להשתמש בקסמי הסוואה כדי להסתובב בין האחרים. וגמדים? אולי בכלל לא השתחררו אף פעם מהענקים (לפי המיתולוגיה של מו"ד 4), הממ, ואולי הענקים + גמדים האלו הם בכלל אויבי האימפריה, שסוגרים עליה מכל עבר. הופה, יש לי עוד אויבים. (במידה מסוימת, האימפריה האכזרית עצמה היא אויב נוסף). האימפריה חולשת על כמה ארצות בני אנוש, אבל מעבר לכך העולם ברובו לא ידוע – קצת כמו האימפריה הרומאית. וגם כאן יש מיעוט יחסי, האלדרין, שחולש על רבים אחרים, בעיקר באמצעות צבאות מגויסים ורמה גבוהה של קסם. האופי של המערכה: חיים תחת שלטון האימפריה, תוך התמודדות עם צרות מבפנים ומבחוץ.

בשני העולמות האלו, לא ממש מעניין אותי מה קרה פעם, איך העולם נוצר, או מהם היחסים המדויקים בין כל האלים. השאלות האלו יכולות היו להיות מרכזיות יותר אילו הייתי בוחר להתמקד בהן ולהקצין אותן (מה לגבי עולם שבו האלים הם חלק משמעותי מאוד מחיי היום יום של כל אדם?), אבל לא צריך לענות עליהן בכל עולם, בהכרח. אני מקווה להשתמש בפוסט הזה כקישור בעתיד, כאשר יצוצו עוד חבר'ה ויציגו את עולמות המערכה שיצרו, המפורטים עד רמת השכבות הגיאולוגיות, ואולי, בתקווה, לכוון אותם ליצור עולם שיהיה מעניין לשחק בו, ולא רק לכתוב עליו.