מיכאל כתב לאחרונה פוסט אודות המילה מִשְׂחָק. הוא כתב שם:
אחד הדברים אותם אני מנסה לנסח לעצמי בצורה ברורה לאחרונה הוא מהות ההבדל בין משחקים חד פעמיים למשחקים מתמשכים.
מיכאל, באתי לעזור!
בפוסט קודם שלי הצגתי שני פירושים למילה "מִשְׂחָק":
- מִשְׂחָק – פעולה של תנועות או חשיבה או ניחוש או זריזות וכד' לשם שעשוע או לשם תחרות. (פירוש (1) מתוך מילון ספיר)
- מִשְׂחָק – אופן ההצגה של שחקן התיאטרון. (פירוש (3) מתוך מילון אבן-שושן)
הזנחתי פירוש נוסף (בשל חוסר רלוונטיות):
- מִשְׂחָק – כלי או מכשיר שמשחקים בו. (פירוש (2) מתוך מילון אבן-שושן)
עכשיו, בואו ננסה להסתכל על משחק חד-פעמי ועל משחק מתמשך (או, קמפיין, במחוזותינו). אני חושב שהאבחנה בין משחק חד-פעמי לבין משחק מתמשך אינו המשחק עצמו, אלא ההקשר בו הוא מתרחש.
משחק חד-פעמי מתרחש מחוץ להקשר רלוונטי. ההקשר שיש למשחק הוא האירוע בו הוא מתארח (זה יכול להיות כנס, זו יכולה להיות קבוצה של קמפיין שלוקחת הפסקה מהקמפיין וזה יכול להיות משהו באמצע). ההקשר הזה אינו מלמד את השחקנים דבר אודות המשחק (פרט לאורכו המתוכנן). מכאן נובעות מצוקות של שחקנים ושל המנחה במשחק חד-פעמי. האבחנה מה השחקנים עושים דומה לאבחנה מהו ההקשר שבו מתרחש המשחק. אם ההקשר הוא חקירה, השחקנים חוקרים. אם ההקשר הוא קונספירציה, השחקנים זוממים, וכן הלאה. במשחק חד-פעמי, רק המנחה יודע מהו ההקשר שבו המשחק מיועד להתרחש. מכאן נובע גם התפקיד הקריטי של המנחה בתחילת המשחק, להבהיר לשחקנים מה הם עושים במשחק (במילים אחרות, להבהיר לשחקנים מה ההקשר שבו מתרחש המשחק).
קמפיין אינו עונה על אף אחת מההגדרות של מִשְׂחָק היטב. הוא אינו כלי שמשחקים בו. הוא גם אינו פעולה. הכלי הוא השיטה והפעולה היא הההתרחשות סביב השולחן (הסשן). הקמפיין מתאים להיות ההקשר בו מתרחש המשחק. אם נתייחס לבדיקה של מיכאל בנוגע לסשן, אין שום בעיה: שיחקנו סשן של הקמפיין. זה עובד (שימו לב שאם מוציאים את הסשן מתוך ההקשר של הקמפיין, זה כבר פחות עובד: שיחקנו סשן). אם ננסה את אותה בדיקה על קמפיין (או על משחק מתמשך) נגלה שיש פה בעיה: שיחקנו קמפיין. זה לא עובד. שיחקנו בקמפיין עובד, אבל הוא שם את הקמפיין אחרי מילית קישור שנותנת לו אחד משני תפקידים:
- ב' האמצעי – שיחקנו באמצעות קמפיין. זה לא עובד. הקמפיין אינו הכלי שמשחקים בו, השיטה היא הכלי.
- ב' לציון תיאור מקום – שיחקנו בתוך קמפיין. זה עובד. אבל אם המשחק מתרחש בתוך הקמפיין, הקמפיין אינו יכול להיות המשחק עצמו. הקמפיין הוא ההקשר שבו המשחק מתרחש.
בהקבלה מזעזעת, אני אשווה את הקמפיין לסדרת "הטוב מ-X משחקים" בענפי הספורט השונים (קיים בכדורגל, כדורסל, סנוקר, שח ורבים אחרים). לצורך הדוגמא, אתיחס לשח. המשחק הוא שח (הכלי – שיטה). בכל פעם שהשחקנים נפגשים הם משחקים משחק בודד (הפעולה – סשן). כל אחד מהמשחקים, בפני עצמו, חסר משמעות מחוץ לסדרה כולה (ההקשר – קמפיין).
מיכאל סיים את הפוסט שלו במילים:
אז תשימו לב: כשאתם באים לכתוב הרפתקה לכנס, אתם כותבים הרבה יותר מההרפתקה השבועית שלכם. אתם כותבים משחק. שלם, שצריך לעמוד בפני עצמו. משחק שלם.
ואני מוסיף: כשאתם באים לכתוב הרפתקה לכנס, אתם כותבים הרבה יותר מסשן שיושב בתוך הקשר של קמפיין. אתם יוצרים הקשר וכותבים לתוכו סשן. יחד, הם צריכים לעמוד בפני עצמם. יחד, הם משחק שלם.
כל הפוסט הארוך הזה בא בשביל להגיד את המשפט הבא?
"ואני מוסיף: כשאתם באים לכתוב הרפתקה לכנס, אתם כותבים הרבה יותר מסשן שיושב בתוך הקשר של קמפיין. אתם יוצרים הקשר וכותבים לתוכו סשן. יחד, הם צריכים לעמוד בפני עצמם. יחד, הם משחק שלם."
מה קשורה כל ההתפלספות המילולית?
אני מבין שאתה לא מכיר את גיל…. =)
שאלה (רטורית), יותר כלפי מיכאל, מאשר כלפיך: האם המשפט "פעם, גברים היו גברים" הוא טאוטולוגיה?
התאפקתי מספיק.
רובין יקר. קראתי את תגובתך בעיון, אך אני חושש שלי הבנתי.
הא?!
אם הייתי מבין מה לא הבנת, אולי היה לי יותר קל להסביר.
האם את המשפט "פעם גברים היו גברים" אתה מכיר? האם אתה מבין אותו?
האם אתה יודע מה היא טאוטולוגיה? (אני יודע שכן)
האם להגדרתך המשפט האמור הוא טאוטולוגיה?
הסקרנות והחתול. אוקיי, בוא נשחק. אני חייב להודות שהמונח "שאלה רטורית" גרם לי משום מה לחשוב שאתה לא מצפה לתשובה. ניחא.
אם אתה מתכוון לטאוטולוגיה במובן הרטורי- המשפט הזה הוא אכן טאוטולוגיה. אם הכוונה היא לטאוטולוגיה לוגית – לא, הוא לא. לי אין הגדרה משלי למונח "טאוטולוגיה".
תורך. מה עניין שמיטה להר סיני?
אתה טיפ-טיפה מבלבל מונחים. כי דווקא מזווית לוגית זאת בהחלט טאוטולוגיה. 'אל"ף הוא אל"ף' זאת טאוטולוגיה. אבל כמובן, זה לא מה שהמשפט אומר. הרי מבחינת פרגמטיקה, ברור שלאמירה יש משמעות החורגת מכך. הבעיה נחה ברובד הסמנטי. מה זה בעצם "גברים"?
האם מדובר על "ילודי אישה בעלי כרומוזום Y"?
נבדוק – "פעם, ילודי אישה בעלי כרומוזום Y היו גברים". הממם, די שומר על המשמעות המשתמעת (כלומר, הפרגמטית).
אבל – "פעם, ילודי אישה בעלי כרומוזום Y היו ילודי אישה בעלי כרומוזום Y"? זה כבר מפספס, נכון?
אבל, אם אני מגדיר גברים גם בתור 'כאלה שלא מרמים בקוביות כשהשה"ם לא מסתכל', אז פתאום, אנחנו מבינים מה זה באמת גברים!
פעם, גברים היו כאלה שלא מרמים בקוביות כשהשה"ם לא מסתכל!". כן, נהדר.
אבל – "פעם, כאלה שלא מרמים בקוביות כשהשה"ם לא מסתכל היו כאלה שלא מרמים בקוביות כשהשה"ם לא מסתכל" – מפספס.
ובכל זאת, אם נחזור למשפט המקורי, הרי ש"פעם, גברים היו גברים" ניתן להעברה באופן לא רע ע"י "פעם, ילודי אישה בעלי כרומוזום Y היו כאלה שלא מרמים בקוביות כשהשה"ם לא מסתכל" – זה כבר שומר לא רע על המשמעויות המשתמעות מהמשפט המקורי, בשלל רמות (החל בנזיפה המשתמעת בעצם האמירה, וכלה בתפישות מגדריות בשפה ובחברה).
אז רגע, יש לנו מילה אחת ("גברים"), שיש לה יותר ממשמעות אחת? האמת, בתלות בהקשר, יש לכל מילה אינספור משמעויות. כשאתה (או אלו שאיתך במילואים) פונה למישהו בלשון "גבר!", אתה לא מתייחס לאיבר המדלדל בין רגליו. מה לעשות, ככה זה שפה אנושית. לאותה מילה יש שפע של משמעויות.
ושים לב, אגב, שאני לא מתכוון כלל למשמעויות מילוניות שונות. כלומר, קיימת מילה אחרת לחלוטין, "גבר", שמשמעה "תרנגול". היא מקבלת ערך נפרד בלקסיקון, ואנחנו בסדר עם זה. כלומר, רובנו בסדר עם זה. אבל הנה, גם כשלקסיקלית מדובר על אותה מילה, וניתן לומר שאפילו סמנטית זאת אותה מילה, פרגמטית? עניין שונה לחלוטין.
המוזר הוא, בעצם, שאתה מתקשה להתמודד עם זה. כשברק ומישל יוצאים ממשחק כנס, ומישל אומרת, "וואו, זה היה ממש משחק נהדר" – ברק מבין נהדר למה היא התכוונה. ואם ברק ישאל את מישל – "מה דעתך על שש-בש?", ומישל תענה – "וואו, זה ממש משחק נהדר", הוא גם יבין אותה. וגם אתה תבין אותה, אני מאמין, למרות ההסתבכויות הסמנטיות בהגדרת מה זה משחק. כי השפה האנושית לא בהכרח בנויה מפוינטרים חד-חד ערכיים. הרבה פעמים ציין מצביע על ענן של אפשרויות.
אני אגביל את תגובתי ללוגיקה פורמלית לפי שעה. רצה הגורל ואני רגיש לנושא.
"א' הוא א'" זו טאוטולוגיה לוגית. "פעם, א' היה א'" הוא משפט רב משמעי, כמו רוב המשפטים בשפה לא פורמלית. שני פירושים אפשריים יהיו: "פעם [א' הוא א']" וזו טאוטולוגיה. לעומת זאת, הפירוש "פעם, א'(דהיום) היו א'(דפעם)" (כלומר: "כל מי שהוא א' היום היה א' גם פעם") הוא בוודאי לא טאוטולוגיה (בלוגיקה פורמלית) על פי הגדרתה.
כל הדיון הפרגמטי-סמנטי לא רלוונטי ללוגיקה פורמלית.
לגבי כל השאר – ברצינות? זה מה שהבנת מהפוסט שלי?