11 תגובות בנושא “נכנסים לדמות”

1. It is important to some people. Some people play the game in order to immerse (to them that is what they derive fun from).

   It's the socket they plug into. Also, immersion is a cross-CA deal, it's not limited to Simulationism. Plenty of Narrativists are also immersionists, and an argument could be made that's immersion of a form is also possible within the mechanics themselves.

2. האם חשוב להיכנס לדמות? לא יודעת. זה תלוי בשביל מה אתה משחק.
   איך נכנסים לדמות? זה מאוד שונה בין משחק חי, בו יש הרבה יותר אלמנטים שיכניסו אותך לדמות, ובין משחק שולחני. במשחק חי זה גם משמעותית חשוב יותר, כי אתה בראש ובראשונה משחק את הדמות שלך.
   לפעמים עוברת על דף הדמות כדי להזכיר לעצמי מי היא ומה האופי-צבע-מטרות שלה, לפעמים מזמזמת שיר שמזכיר לי אותה, לפעמים יושבת\הולכת\מדברת אחרת. היתה לי דמות שהחזקתי בארנק חפץ קטן שהזכיר לי אותה (נוצה של נקר עצים, למקרה שתהיתם.)
   לדעתי זה מאוד רלוונטי גם למשחקים חד פעמיים- אבל פשוט כי זאת החוויה שאני מחפשת.

3. לא חושב שאי פעם עשיתי פעולה מודעת של כניסה לדמות. בעיני זה לא אקט מודע; אולי זה משהו תת-מודע\חברתי אוטומטי שקורה כשאני מתחיל לשחק, אבל זה לא משהו שאני מחפש או מעוניין בו. זה בעיני צעד אחד קצת רחוק מדי, השקעה אחת מוגזמת מדי, מסגנון המשחק שאני אוהב.

4. לננסק- מסכימה איתך באופן כללי. לרוב פשוט מספיק להתחיל לשחק כדי להיכנס לדמות.
   אבל בהתחלה של קמפיין, לפני שאתה מאופס על איך הדמות מתנהגת (אבל יש לך אותה בראש מבחינת כל מיני מאפיינים קטנים)- או אם אתה משחק דמות עם אופי ששונה משמעותית מהאופי שלך- אז הטריקים האלה עוזרים.

5. אם אני משחק דמות שלי, אני פשוט נכנס לדמות שלי דרך העלילה, כשהדמות שלי נדרשת להגיב, אני יודע איך היא אמורה להגיב, ומהר מאוד זה עובר אצלי מידיעה יבשה לאינסטינקט.

   אם לעומת זאת אני צריך להתחיל לשחק דמות שקיבלתי לפני פחות מרבע שעה במשחק כנס (למשל) אני צריך הרבה יותר עבודת הכנה, ובדרך כלל אשמח לנסות להריץ סצנה מחייה של הדמות יחד עם המנחה. הסצנה יכולה להתקיים בכל מקום, מבחינת העלילה של המשחק – זאת יכולה להיות סצנה שקרתה שנה לפני זמן המשחק או משהו שקורה בשניות לפני תחילת המשחק, או אפילו סצנה שלא היתה יכולה לקרות בכלל, סוג של משחק תפקידים בתוך משחק תפקידים.
   http://xkcd.com/244/

6. ישנו גם עניין של אורך חיי הדמות. דמות למשחק חד פעמי, או לסדרה קצרה של משחקים, דורשת השקעה מודעת מצד השחקן. דמות ששחקן משחק לאורך קמפיין של שנים כבר לא תדרוש זאת ממנו, הוא חי אותה כבר כ"כ הרבה זמן שלהכנס לדמות שלו זה עניין שבשגרה – הוא יגלם אותה ללא דופי גם אם יזרקו אותו מהמיטה בארבע בבוקר.

7. I dunno, I just treat the character like an author, usually. I know how the character will behave, I know how it will think, I just don't think of it as me.

   To those watching from outside, I am portraying the role to the hilt. To those watching from outside, only that should matter.

8. אצלי דווקא יש לעתים קושי מסוים בכניסה לדמות (כלומר, התנהגות שלה השונה מהתנהגות שלי) ולכן יכולים לעזורכל מיני "טריקים" של שחקנים (actors) – למרות שמעולם לא ניסיתי.

9. מעניינת אותי מאוד התשובה של אנשים לשאלה האחרונה, אם בכלל. אז, איך אתם יוצאים מדמות?

10. מה זאת אומרת איך אנחנו יוצאים מהדמות? נגמר הסשן, הולכים הביתה 🙂

11. שוק חשמלי?

סגור לתגובות.