7 תגובות בנושא “עכשיו זה לא הזמן לרולפליי”

1. נותן מבט מבין דבר בגיל.
   ~זורק לראות האם הצליח לשדר את המבט~

2. מילים כדורבנות, אבל מנסיוני (המועט יש לציין) הבעיה העיקרית היא בדרך כלל שלא היה תיאום ציפיות מספק בתחילת המשחק.
   הייתה לי פעם שהמשחק ממ התפרק כתוצאה מ'משחק יתר' של דמויות, אחת רוצה לשחוט אויב חסר הגנה, השנייה מרגישה מחוייבת לנסות לרסק לראשונה את הגולגולת בשביל למנוע את זה ממנה, השלישית מחליטה שהיא לא צריכה את כל החרא הזה והולכת לשתות משהו שכולל הרבה אלכוהול..
   במצב ההוא לא חשבתי על 'לכפות' את המשחק חזרה על השחקנים, אבל אני מניח שזה היה גם בגלל שיצאתי מנקודת הנחה שאומרת שהדמויות הן אלו שיזיזו את העלילה, וזרמתי איתן.
   רק שהן התחילו לזרום אחת נגד השנייה..
   איך אפשר לגרום לדמויות לא לכפות סיפורים מנוגדים, כשהן אמורות להיות אלו שקובעות את הסיפור?

3. Eran liked this

4. אני חושב שהכותרת מוטעית. מונולוגים דרמטיים הם לא רולפליי, מהסיבה הפשוטה שרוב האנשים, ואפילו רוב הדמויות הדרמטיות, לא נותנות מונולוגים כל שעה ובכל הזדמנות. להפך, הכוח של דמויות דרמטיות הוא בתקשורת אם דמויות אחרות. לכן הכותרת שלי תהיה "פחות מונולוגים, יותר רולפליי"

5. מוזר, יש די הרבה פוסטים בסגנון הזה, ואני חייבת לשאול את עצמי: כל כך הרבה שחקנים באמת לא מקבלים שהם חלק מקבוצה, משחקים משחק שמטרתו העיקרית – לפחות להבנתי – היא ליהנות? זה נשמע כמו קורס למנהלים צעירים, שכל אחד רק רוצה להראות לבוס (או לעצמו?) שהוא הכי טוב, ומוכן לדרוך על כל חבריו לקבוצה בשביל להוכיח את זה.

   אם זה המצב, אני מודה לאלי המשחק שהתברכתי עד היום בחברי קבוצה משובחים!

6. הממפף. עכשיו אתה נזכר להגיד את זה? כשאני באמצע המונולוג?

7. פינגבאק: סיכום תלת-שבועי וסיכום חודשיים | משחק בתיאוריה

סגור לתגובות.