15 תגובות בנושא “למה את חושבת שהמטרה שלי היא לעצב?”

1. אם אתה מגדיר מטרה באופן שמשתמע מהדוגמא שלך (להרוויח כסף – דבר שמשותף כמעט לכל עבודה ולא קשור כלל לטבעה), מטרת המנחה היא כמובן להנחות את הערב כך שכולם יהנו.
   אלא אם כן אתה הולך עם הדוגמא עד הסוף, מקרה שבו מטרת המנחה יכולה לכלול דברים כמו (א) ליצור מצב בו הוא לא ירגיש בודד על ידי חברים שמגיעים כל שבוע (ב) יכולת לנסות את היציאות הגרפומניות שלו על קבוצת קורבנות קבועה (ג) הידוק קשרים מכוון עם חלק מחברי הקבוצה (ד) יצירת תחושה של התקדמות בחיים על ידי התקדמות במערכה.

   או, במילים אחרות: ייתכן והשימוש של יעל במילה "מטרה" לא היה מדוייק, אבל השימוש בו בהגדרה שאתה מציע הוא מחוץ לתחום הבלוג הזה, לדעתי.

2. אני לא מבין מה זה "מטרה" בכלל… נראה לי ברור שהמטרה היא למלא את התפקיד כראוי. למה לא לשאול איזו "מטרה" יש לשחקן? או, לחילופין, למה לא להמשיך לשאול לגבי הגדרות מנחה נוספות, למשל מהם ערכי ההתנהלות שמגדיר המנחה עבור עצמו? (אין לי מושג מה זה אומר).
   בקיצור, לא שוכנעתי שהמנחה בכלל צריך מטרה, או שלמילה "מטרה" יש רלוונטיות כלשהי לגבי משחק תפקידים בכלל.

   רק למען ההבהרה, המשפט שאמרה יעל בסדר בעיני, היא השתמשה במילה מטרה כחלק מהדיבור השוטף. לשבת ולנסות להגדיר את "מטרת המנחה" באופן מדוקדק זה כבר צעד אחד יותר מדי בעיני, ואני לא רואה מה ה…מטרה בו.

3. גיל, אם אתה ממש מתעקש על דיוק לשוני (ואז אני כנראה אהיה בעדך חלק מהזמן), אני חושב שיעל התייחסה לא למטרה כללית של המנחה כמנחה, אלא למטרת פעולת ההנחיה שבה נוקט המנחה.

   כל דבר שמנחה עושה סביב שולחן המשחק הוא פעולת הנחייה. תיאור של שולחן הוא פעולת הנחייה. לכל פעולה של מנחה צריכה להיות מטרה. והמטרה הזאת בהחלט יכולה להיות עיצוב עולם/ בניית אווירה/ קידום העלילה.

   למעשה, אלה שלוש מטרות הפעולה הקלאסיות פחות או יותר.

4. או, גורודין יקירי, לא ולא. המטרה של ההנחיה אינה מסתכמת בשלושת אלו, והם אפילו לא העיקריים. המטרה של ההנחיה היא לגרום לשחקנים להינות מהמשחק – וכל האמצעים כשרים. זו המטרה העיקרית, בלי להשיג אותה השחקנים שלך ילכו להם למנחה אחר – ואז למי המנחה ינחה?

5. אבל ערן – זה בדיוק מה שכתבתי. שלוש המטרות הללו אינן מטרות של ההנחייה. אנחנו יכולים להתווכח הרבה על האם "לגרום להנאה" היא מטרה, אבל בלי צל של ספק עולם-אוירה-עלילה אינן מטרות של ההנחיה.

   אבל אלה מטרות נקודתיות לגיטימיות של פעולת הנחייה. לא מטרות של "למה אני רוצה לגרום במשחק", אלא "למה אני מתאר את השולחן ומדבר ממש בשקט". המטרה שלי במקרה הזה היא בניית אוירה. או אם החלטתי שהנאפס מספר פרט מסויים עכשיו – זה יכול להיות למטרות קידום העלילה.

   מטרות נקודתיות, לא גלובליות.

6. אני כבר לא בטוח שאפשר להפריד את הדברים. המנחה מדבר בשקט כדי ליצור אווירה, בכדי שהשחקנים יהנו, וכדי שפעם בשבוע הוא יכייף עם קבוצה של אנשים מאותגרים חברתית כמוהו.

7. אה.
   באותה מידה, הזמנת פיצה תגרום לשחקנים להנות, אבל זו לא פעולה אינהרנטית למ"ת (לכאורה).

8. הזמנת פיצה אינה פעולה של המנחה, כל אחד יכול להזמין אותה. יש לי שחקנים שלא יגיעו למשחק אם לא תכלל בו הזמנת פיצה – זה הופך את הזמנת הפיצה למטרה קריטית של המשתתפים במשחק כולם.

9. אם כבר בדקדוקים עסקינן, אזי "מטרה" שונה מ"סיבה"- דבר שמבלבל את גיל, כנראה.

   הרבה פעמים הסיבה היא "כי זה מקדם את המטרה", אבל לא תמיד.

   טוב, עכשיו אפשר להמשיך להתווכח מה המשמעות של כל זה.

10. אני מצטער אבל אני לא מבין למה נועדה ההפרדה בין מנחה לשחקנים פה המטרה היא אחת הנאה ממשחק תפקידים והיא משותפת לכולם למנחה ולשחקנים ואם לא כולם שותפים בה ויוצרים אותה ביחד אז זה חסר טעם.

    אם השחקנים לא נהנים הם ילכו למנחה אחר, ואז המנחה ינחה לעצמו אם המנחה לא יהנה הוא יפסיק להנחות ואז השחקנים ישחקו בלי מנחה???

    אני אגיד יותר מזה הגישה שמטרת המנחה היא "לגרום לשחקנים להנות" מאוד מפריעה לי: תפקיד המנחה הוא לא "לשעשע" את השחקנים מדובר בחוויה משותפת והגישה הזאת היא בדיוק הסיבה שיש לנו הרבה יותר שחקנים ממנחים גם ככה יותר קל להיות שחקן ולהיות מנחה דורש הרבה יותר אז עוד להגיד כבל עם ועדה שמטרת המנחה היא לגרום לשחקנים להנות לא מוכן לזה המטרה היא הנאה משותפת של כולם.

    ובקשר לדוגמא של הזמנת פיצה אז התשובה היא נכון אבל כאן הם כבר לא נהנים ממשחק תפקידים.
    וגם כאן לא מטרת המנחה היא להזמין פיצה כדי שהשחקנים יהנו אבל אם נחוצה פיצה בשביל ההנאה אז היא תוזמן על ידי מישהו או על ידי כולם ותתרום להנאה בדרכה.

11. Niv, the GM is also a player.

    So he is also there to have fun, and so he will have fun as a result of the game in which he participates.

    The (non-GM) players also have the goal and obligation to both have fun, and to ensure others have fun as a result of their actions.

12. קודם כל, גם אני לא מסכים עם זה שהמטרה של המנחה היא תמיד "לגרום לשחקנים להנות". המטרה שלו יכולה להשתנות והיא תלויה בהקשר. יתכן שמטרתו היא באמת לעצב עולם, עלילה או אווירה. יתכן שמטרתו היא לגרום לשחקניו להנות. יתכן שמטרתו היא לקדם דו-קיום באירלנד. כל הגדרה חדה של מטרת מנחה באופן מנותק מהקשר תפריע לי.
    אני (כמובן) גם לא מסכים עם האופן הנחרץ בו ניב הגדיר את המטרה כהנאה של כולם. זו הגדרה שאינה קשורה למציאות. לדוגמא, אני לא חושב שהחוויה של שחקן בזמן משחק אימה טוב היא חוויה של "הנאה". אם הוא בא מרצונו למשחק אימה, כנראה שמטרתו לא הייתה "הנאה", לפחות לא במהלך המשחק (לאלו שטוענים שחווית האימה יכולה להחשב להנאה: הנאה – תענוג, נחת, קורת רוח, עונג – מילון ספיר).

    בנוגע להפרדה בין המנחה לשחקנים, הייתי מאוד רוצה שהיא לא תהיה חיונית. באופן מצער, היא חיונית מאוד. קרא את הפוסט הקודם שלי ואת הפוסט של שחר שהתפרסם מייד אחריו. אני מבקש מהשחקן לשים לב שיש סביבו קבוצה, להפסיק לשחק את המשחק שלו, ולהתחיל לשחק את המשחק של הקבוצה. שחר מבקש ממני, כמנחה, להתעלם מהיותו חלק מהקבוצה ולתת לו להנות מהמשחק הפרטי שלו. זו בדיוק האבחנה בין מנחה לשחקן. המנחה, באופן מודע לחלוטין, אחראי על המשחק של הקבוצה כולה. השחקן, במקרים רבים, רואה עצמו אחראי על המשחק שלו בלבד.

    הדבר קיצוני אפילו יותר. לכמה מהשחקנים יוצא לשאול את עצמם "מה המטרה שלי בסשן היום"? מנחה (או לפחות מנחה טוב) שמגיע להנחות סשן יודע היטב מה מטרתיו (בין אם ברמת החוויה, העלילה, האווירה, העולם, מערכת היחסים בין הדמויות, מערכת היחסים בין השחקנים, או בכל עניין אחר). השחקן הממוצע (לרוב) מגיע למשחק כשהוא אינו מודע אפילו למטרתו ברמה האישית. איך אתה מצפה ממנו לקחת אחריות על מטרה כלשהי ברמת הקבוצה?

    בסופו של דבר, רוב השחקנים שאני פגשתי אינם מעוניינים לקחת אחריות על הקבוצה כולה או על המשחק. הם משאירים את זה למנחה.

13. I think that's one of the real sources of the issue, perhaps not this issue, but the issue of "Who's responsible that people will have fun?" And if you want, not "Happy, laughing fun", but an experience that accomplishes what they came to the table for.

    There are of course differentiations between GM and non-GMs, just like in the A-Team every character has different abilities and responsibilities. But all players should make sure that the other players enjoy themselves, or at least don't suffer (and if not possible, that the amount of displeasure is minimal). I disagreed strongly with Shachar's solitary claim, as having no place in such a social endeavour.

    I'm going to be a bit blunt, but there's a word for people who engage in a social activity and only care for their fun and not at all for others': Assholes.

14. ובכן, כמו שדניאל הראה, "מטרה" זה משהו שאי אפשר להסכים עליו – לפחות עד שלא נקבל הגדרה משמעותית, ולא השוואה מעורפלת.

15. גיל אני מסכים ולא מסכים איתך.
    אתה צודק הנאה לא הייתה המילה המתאימה במשפט שהשתמשתי יכול להיות שהיה עדיף לכתוב להעביר את הזמן בצורה מעניינת, זה כולל גם משחק אימה וגם משחק עומק שלא תמיד נכללים בהנאה בקלות.
    אבל עדיין המטרה היא שגם המנחה וגם השחקנים יעבירו את הזמן בצורה מעניינת ושלכולם יהיה מעניין.

    בקשר לחלק השני של הדברים לצערי הרב אתה צודק הרבה שחקנים שראיתי באים בגישה הזאת אבל זה חבל לדעתי ואני אבדיל כאן שני דברים בכנס זה דבר אחד כיוון ששם המנחה הוא מבחינתי ספק תוכן לכן הוא מקבל סבבים חינם וצ'ופרים אחרים מהנהלת הכנס, הוא ספק תוכן של הכנס ומכאן נובע שבאמת תפקידו לדאוג שיהיה לשחקנים מעניין כמובן שגם לו צריך להיות מעניין אבל בתור מישהו שמספק תוכן אז השחקנים קודמים בגלל זה גם איחור של מנחה ואי הגעה של מנחה בכנס הם דברים שמאוד מעצבנים אותי ושחקן זה טיפה שונה (למרות שגם שחקן זה בעייתי כי זה יכול להרוס את החוויה של כולם אבל מנחה יותר קריטי.)
    לעומת זאת בקבוצת קמפיין קבועה אז אני חושב שכל השחקנים צריכים להיות אחראים לעניין של כולם וזאת השאיפה שלי כשאני מקים קבוצת משחק, זה חלק מתאום הציפיות שצריך לעשות לםפני שמקימים קבוצה, בקבוצה ביתית השה"ם הוא לא ספק תוכן מבחינתי הוא כמו כל אחד אחר מהשחקנים והוא צריך להנות גם כן.

סגור לתגובות.