ג'ף טידבול, מכותבי הספר "דברים שאנחנו חושבים על משחקים", פרסם פוסט מעניין על ההבדל בין כוונה למעשה. זה די מוצלח, ואני מאמין שאתייחס לזה בעתיד.
משחק בתיאוריה
כותבים על משחקי תפקידים
ג'ף טידבול, מכותבי הספר "דברים שאנחנו חושבים על משחקים", פרסם פוסט מעניין על ההבדל בין כוונה למעשה. זה די מוצלח, ואני מאמין שאתייחס לזה בעתיד.
אחד הדברים המעניינים במושגים הללו הוא שה"פעולה האמיתית" של דמות (תיאטרון) היא לא הפעולה הפיזית, אלא מה שמוגדר שם כ"כוונה". היא ה"פעולה האמיתית" של הדמות, מנקודת המבט של הבמאי והשחקן.
אגב, יש לו שם טעות אחת קטנה. הכוונה אלא עוסקת ב"למה" (כלומר, הסיבה שבגללה הפעולה מבוצעת), אלא בתכלית של הפעולה.
יש גם קשר יפה בין שני המושגים הללו ל- conflict resolution ו- task resolution. פתרון הקונפליקט עוסק בדיוק בפעולה, והשני עוסק בדיוק בכוונה. האמת, פתרון פעולה ופתרון כוונה גם נשמע איכשהו נכון יותר.
רגע, זה לא הפוך? פתרון קונפליקט הוא משהו בקנה מידה גדול יותר – שחקן א' רוצה להשפיל את שחקן ב', שחקן ב' רוצה לצאת גבר מהקונפליקט. לעומת זאת, task resolution הוא אחר – שחקן א' רוצה לתת להפיל את שחקן ב' לרצפה עם אגרוף, שחקן ב' רוצה לספוג את האגרוף בלי לזוז. זה בדיוק ההבדל בין רוב משחקי המיינסטרים (שפותרים פעולות תור אחרי תור) לעומת רבים ממשחקי האינדי (שפותרים אירועים ככלל – כל אחד אומר מה הוא רוצה להוציא מהקונפליקט וממשיכים משם).
אגב, אתה הצלחת להבין למי הוא מתייחס? כי נראה לי שזו אכן במאית או שחקנית או משהו כזה, ולכן הקשר למושגי תיאטרון.
כן כן. הקונפליקט והזה הפוך.
אין לי מושג על מי הוא מדבר, אבל המושגים הם המושגים הבסיסיים של תורת התיאטרון – סטניסלבסקי וכו'.