מוקדם מדיי בבוקר לכותרת

רק רציתי להפנות למאמר על גלגול קוביות. המאמר אמנם לא עוסק במשחקי תפקידים – הוא מדבר על משחק קלפים, ומכוון לשחקני משחקי מחשב – אבל הוא נותן כלל בסיס מאוד פשוט לשימוש בקוביות ביוזמת השחקן.

עריכה: ובכן, מסתבר שבמאמר לא כתוב את מה שדימיינתי שכתוב בו, וחבל.  כמו שאפשר לקרוא בדיון שהתפתח בתגובות, אני לא אוהב את העובדה שגלגול הקוביה מתבטא בעולם, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא מתבטא בצורה בינארית – הצלחה/כשלון. מילא העובדה שהגלגול 'לוקח' את ההחלטה מידי המנחה, הוא אפילו לא נותן אותה לשחקן. הגלגול מחליט בפני עצמו מה קורה בעולם, וזה רע. אבל אם מפרידים את גלגול הקוביה מהעולם, הבעיה נפתרת. איך עושים את זה?

ב"כלבים בכרם" השחקנים מגלגלים מאגר קוביות, ולאחר מכן משתמשים במספרים שיצאו להם כערכים בהימורים. גלגול הקוביות לא מתבטא בעולם, מפני שעד שהשחקנים לא משתמשים בתוצאה, כלום לא קרה. הם אפילו לא חייבים להשתמש בתוצאה שיצאה להם. כלומר, האקראיות לא הוסרה מהמשחק, אבל גלגול הקוביה לא קובע באופן ישיר ומיידי מה קורה בעולם המשחק ונוסף יסוד אסטרטגי.

עוד דרך שעלתה בדעתי כרגע לעשות את זה (רגע, אני צריך לחשוב על דרך) היא לאפשר לשחקנים "להעצים" גלגול קוביה. קצת כמו היכולת להשתמש בכוח רצון להצלחות אוטומטיות בזאב הלבן, לשחקנים יש מאגר נקודות כלשהו, שהם מסוגלים להוסיף לגלגול הקוביה. ברגע הזה הגלגול לא קובע האם הייתה הצלחה או כשלון – הוא רק נותן את הבסיס. זה השיקול של השחקן אם להוסיף או להוריד נקודות מהגלגול, ולכן זה השיקול של השחקן שקובע אם הפעולה הצליחה או לא.

עוד הצעות?

5 תגובות בנושא “מוקדם מדיי בבוקר לכותרת

  1. ולא רק לגלגול קוביות. זה נכון לגבי כל פעולה של שחקן. כדי ששחקן ירגיש שלפעולה שלו יש משמעות (ולזה הכותב מתייחס – שהשחקנים שלו מחפשית להיות משמעותיים להתפתחות של המשחק) היא חייבת להכיל החלטה אמיתית. כלומר, כזאת שיש לה לפחות שתי אפשרויות, שאף אחת מהן לא בבירור עדיפה.

    משעשע מאוד לראות איך אנשים "מגלים" את השימוש בקוביות.

    אגב, במשחקי תפקידים כששחקן מקבל החלטה שהמשמעות שלה היא לגלגל קוביה, כמעט תמיד תהיה לזה השלכה קריטית נוספת: העברת הכרעה מסויימת לגורם "אובייקטיבי". במשחקי לוח זה חסר משמעות, כי יש מנגנונים אובייקטיביים שמנהלים את המשחק. במשחקי תפקידים את רוב ניהול המשחק לא עושים החוקים.

  2. מה שמעניין במה שהוא אומר, זה שהוא פשוט לא מדבר על הדמות. השיטה שהוא מציע (שנשמעת לי קצת כמו הכמעט-פוקר של "כלבים בכרם") לא רלוונטית לדמויות בעולם בכלל. לרוב, גלגול הקוביה מייצג משהו בעולם – האם הצלחת לפגוע, או לא. ברגע שאתה מוסיף עוד שלב בין הגלגול לבין ההכרעה "בעולם", אתה מנתק את גלגול הקוביה מהאירועים שקורים, ולכן האקראיות לא משפיעה על העולם ועל דמות השחקן.

    כלומר – הקוביה היא במשחק, וההשפעות הן בעולם, דרך השחקן. הניתוק מוחלט – הקריקטורה של קוביית עשרים שנופלת על ראש אורק והורגת אותו לא תהיה רלוונטית. הקוביות לא קובעות דברים בעולם.

  3. שחר, אני לא בטוח שהבנתי.

    למה אתה אומר שהשלב הנוסף הוא בין גלגול הקוביה להכרעה בעולם? מה הוא השלב הנוסף? כפי שאני קראתי את הקישור האמור, השלב הנוסף מגיע לפני גלגול הקוביה. בהחלטת השחקן האם לגלגל, ואם כן – מה. זה עוד כלי שהשחקן מקבל לרשותו. לרוב – כלי טקטי.

    נכון, זה מכניס את הקוביה לתוך המשחק, כמו שאתה אומר. אבל "ההשפעות הן בעולם דרך השחקן"? אני אשמח אם תסביר למה אתה מתכוון.

  4. לא, אתה צודק – בקישור באמת הוא מתייחס רק לשאלה האם לגלגל. אני התכוונתי למשהו שחשבתי שהוא אמר, ועכשיו בקריאה חוזרת מסתבר שלא והמאמר הופך למשעמם יותר. אני אעדכן את המזוזה ועוד רגעים ספורים תראה את מה שחשבתי שקראתי.

  5. ואל תשכח שיש גם מכניקות שעושות משהו אחר לחלוטין עם גלגול הקוביה, שהופכות ליותר ויותר נפוצות: גלגול הקוביה מחליט מי מספר מה התוצאה של הפעולה, המנחה הוא השחקן. המהדרין גם מוסיפים רמות שבהן למנחה או לשחקן יש וטו על פרט אחד ממה שמסופר.

    זה אומר שיש אקראיות, אבל היא לא קשורה לעולם בכלל.

סגור לתגובות.